שאלה
התורה כולה כתובה בלשון זכר, "שמור את יום.." ולא זכרי, ולא חסרות דוגמות לכך. אם כן מדוע כאשר התורה כותבת "לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה'.." אומר הפרוש עמוני-ולא עמונית מואבי ולא מואבית. אז איך זה שבמקרים כאלה התורה משתמשת בהסתכלות של לכך ה' התכוון,שלא נתחתן עם עמוני אבל מותר עם נקבה .אבל הרי כל התורה נכתבה בלשון זכר,לא יכול להיות שהתורה אמרה שמור את יום השבת ולא התכוונה שגם הנשים.
תשובה
הכל תלוי בדעתם של חז"ל (סנהדרין) במהלך הדורות. ואכן הלכה זו הייתה שנויה במחלוקת עד שהוכרע בסנהדרין עמוני ולא עמונית.
התורה ציוותה אותנו אל השופט אשר יהיה בימים ההם, ואנו מצווים לשמוע לפרוש שקבעה סנהדרין (דרך אגב בעניין הזה של פרשנות התורה במידות שהתורה נדרשת יכולה סנהדרין אחרת לחלוק , ואז\ מכאן ואילך יהיה הלכה כפי שתקבע הסנהדרין שחלקה)
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם