שאלה
בס"ד
שלום כבוד הרב.
יש לי שאלה שקצת מטרידה אותי,ולא פעם העליתי אותה בפני אנשים ולא קיבלתי תשובה
אז ככה,ידוע שבקרב הציבור הדתי הבנים/הבנות רוצים,כשיגיע הזמן,להתחתן עם בן זוג דתי...גמאני אישית בתור דתיה (אני עדיין רק בת 15,אבל יוצא לי לחשוב על הנושאים האלה)מקוה להתחתן עם בחור דתי (בייניש כזה)
מצד אחד זה התופעה היא טובה,בני הנוער שואפים להקים בית יהודי בישראל,לחנך את הילדים כדתיים וגם בחירת בן זוג שהולך בדרך שלהם
מצד שני אם הדתיים יתחתנו רק עם דתיות וחילונים יתחתנו רק עם חילוניות אז לא יהיה סוג של ריחוק/קרע בין הדתיים לחילונים?? זאת אומרת שהדתיים יקימו משפחות,וגם החילונים ולא יהיה שום קשר(?) כי אולי גם הילדים יחונכו במקומות שונים
מצד שלישי זוגיות כזאת היא מסובכת(למרות שהיא אפשרית אם מגיעים לפשרה) כי הבן זוג הדתי רוצה להתחזק ואם בן זוגו החילוני לא רוצה,זה בעיה אבל יכול להיות שדוקא הבן זוג החילוני יתחזק בעקבות זוגיות זו.
לסיכום,דילמה לא קלה.ברצוני לדעת מה דעת ההלכה ומה דעתך על נושא זה?? האם נראה לך שבבחירת בן זוג כדאי לא להתמקד רק בבחורים דתיים??
תודה מראש :)
תשובה
לשואלת שלום רב.
נישואין זה לא רק רומנטיקה. רומנטיקה יכולה להיות גם בין שני אנשים שונים. הם יכולים לאהוב, ולהנות יחד. אבל נישואין זה הרבה יותר מזה. זה בנית בית, הקמת משפחה, גידול ילדים וכו'. לכך צריך מצע משותף, דרך משותפת, מטרות משותפות. אי אפשר לגדל ילדים על רקע לא ברור. איך תחנכי אותם להתפלל? איך תסבירי להם שצריך לשמור שבת כשאבא רואה טלויזיה? ואפילו אם מגיעים לפשרות, בן הזוג לא יוכל לחנך למשהו שאינו מאמין. אמנם בני זוג אינם צריכים להיות זהים בדעותיהם, אבל הדת היא מרכיב מאד מרכזי בחיים. היא מקיפה את כל תחומי החיים ולכן זה קשה מאדלקיים חיי משפחה משותפים כשתהום פעורה במרכז החיים.
לכן את איחוי הקרעים בעם לא נתחיל בתוך חיי המשפחה. אנו ביחד בצבא, באוניברסיטה ובמכללה, בעבודה ובאזורי המגורים. אבל בתוך הבית, בחינוך הילדים ובחיי המשפחה זה אחרת. לכן כשמחפשים בן זוג, עדיף לחפש מישהו שיש לך איתו בסיס משותף להקמת משפחה.
בברכה
אפי קיציס