שאלה
ידוע הדבר כי כאשר אדם נולד יוצאת בת קול ואומרת פלוני זה לפלונית זו... מכאן האם זו גזירה? דהיינו, האם ביום יצירתי נגזר עליי להתחתן עם מישהו מסויים, ואם כן הרי שאין לי בחירה חופשית.
ואם תגיד שזהו חיזוי העתיד ולא גזירה משמים אז איך קורה שאיננו מוצאים באמת את החצי השני שלנו אותו חזתה אותה בת קול ביצירתנו? העתיד שהיא חזתה לכאורה לא התקיים. וכן אותו הדבר באם זו גזירה.
שאלה נוספת, האם גירושי בעל ואישה גם הם גזירה משמים?
תשובה
לגבי ענין ידיעה ובחירה - זוהי שאלה בפני עצמה, שלא קשורה דוקא לענין הזיווג ואין כאן מקום להאריך.
בעניין מאמרם של חז"ל, דנו בשאלה זו, ואכן לא כל אדם מתחתן עם האשה שנועדה לו.
כתוב בספרים כי כאשר אדם מתחתן עם זיווגו הראשון - כלומר - עם האשה שנקבעה לו - נישואים אלו ודאי עולים יפה. ואין צריך שמירה והשתדלות מרובה בחיי הנשואין.
אבל, יש כאלה שמתחתנים עם זיווגם השני ואז 'קשה זיווגם כקריעת ים סוף' דהיינו - כשמתחתנים עם אשה שלא נועדה להם מיצירתה, קשה זיווגם, וצריכים חיי הנישואין שלהם שמירה והשתדלות (כמו בקריעת ים סוף שהנס היה שנעמדו המים אחרי שנחלקו) ואם ח"ו אינם מצליחים בזה - עלולים להתגרש (ובזה עונה גם על שאלתך השניה). ולפעמים "זיווג שני" הוא מוצלח יותר מן הראשון. ומכיוון שלא כל אחד נוטל את בת זוגו, ואפילו רוב בני אדם אין נוטלים את בת זוגם, יש צורך בהכנה רבה לחיי הנישואין, והשתדלות רבה בהם ובעיקר בשמירתם והמשך קיומם. אהבה וקשר אינם באים מאליהם אלא הם דבר שצריך לבנות אותו ואח"כ לקיימו ולשמרו. (אפשר לעיין בהרחבה באגרת ע"ט לרמח"ל)