שאלה
שלום,
יצאתי עם בחור במשך שנה,היה מקסים הוא התנהג אליי נפלא והחלטנו להתחתן,למרות שההורים לא ממש התלהבו מהרעיון.
היום אני כמעט בת 20,נשואה 4 וחצי חודשים ומיואשת! כמעט ואין לילה שבו אני לא בוכה ומתחרטת על הנישואים האלו.
הבנאדם השתנה מקצה לקצה,בקושי מתייחס אליי
וכשהוא כן מתייחס אז זה בזלזול.
כשהתחתנו הוא הציע שאקח גלולות כדי שנתבסס קצת קודם ואח"כ נחשוב על ילדים..לקח לי זמן להסכים אך הוא הצליח לשכנע אותי,היום הוא לא מוכן לשמוע על ילדים והוא מוודא כל לילה שאקח גלולה.
אחרי החתונה עברנו לגור בעיר מגוריו(מרחק של 40 דקות נסיעה מהורי)על מנת שיוכל להשתמש מידי פעם ברכב של הוריו.
כל היום אני לבד בבית לא מכירה כאן איש,רחוקה מהמשפחה ומהחברות,אני צריכה להתחנן שנלך להורי..להוריו הוא הולך לפחות פעמיים בשבוע..וכשמתחשק לו הוא יוצא עם חברים.
ביקשתי ממנו מספר פעמים שנלך יחד להרצאות אך הוא לא רוצה...כל לילה אני הולכת לישון לבד והוא נזכר להגיע למיטה רק ב2,3 בלילה...אני לא יודעת כבר מה לעשות
אני חייבת עיצה בבקשה!
תשובה
שלום
כמה כואב לקרוא את תיאורך.
אחד הבסיסים לזוגיות בריאה הוא הכנות.
פני אל אישך ואמרי לו שאת מעוניינת לדבר איתו בנושא חשוב מאד וגורלי. קבעי איתו לצאת במיוחד בשביל זה.
בפגישה ספרי לו על כאבך, על אכזבתך ממנו, על הרהורייך הקשים.
שמעי את הצד שלו, לא כדי להשיב אלא כדי להבין באמת.
יתכן שהוא עובר משהו שאת אינך מודעת אליו.
גישתך צריכה להיות אסרטיבית, ברורה ודורשת מחד, אך גם מבינה, עם ענווה, ומוכנה לשינוי אישי שלך מאידך.
הוסיפי בפניו גם את הפן התורני, לאחר ועל גבי הפן המוסרי האישי- הוא מחוייב מדאורייתא להיות איתך ולקיים זוגיות בריאה מכל הבחינות, וזה לאו מהתורה הדוחה הרבה מאד מצוות אחרות, כולל חברותות ולימוד תורה הבא על חשבון זה.
שתפי אותו בתשובה הזו, שתפי אותו בכך שהתנהגות כזו מנוגדת לשורש התורה 'ואהבת לרעך כמוך' וכמיקוד האר"י, שהפסוק עוסק בעיקר בזוגיות.
באם המצב אינו משתנה, ותחושתך ממשיכה להיות קשה, בקשי ממנו להתלוות אליך לייעוץ זוגי.
הוא מן הסתם ינסה לטעון שאין בעיה, זו אכן תחושה ראשונית של בעיה ובושה כשפונים לייעוץ, אך עליו להבין ממך שזה יהיה דיסקרטי ולטובת הזוגיות.
בסופו של דבר, אל תשפילי עצמך בשל התנהגותו, עמדי על המגיע לך, בעל אוהב ומשקיע בך.
כל טוב