שאלה
בס"ד
שלום כבוד הרב,
לשמחתי, אני מרבה בשמיעת הרצאות ובקריאת ספרים על חיי הנישואין ע"פ דרך התורה הקדושה,
ומכל אשר הבחנתי וראיתי ואף התרשמתי, לא מצאתי כי בדורנו ניתן להתחתן כלל, כיוון שחיי הנישואין אמורים להביא את האדם לפסגת אישיותו, וזאת לדעתי, לא ניתן בדור שכולו חיצוני חסר רגש עדין, וממילא כיוון שאני בדור זה החלטתי לא להתחתן...
אבקש לשמוע את דעתו של הרב בנידון, אולי אף אשנה את גישתי בעניין.
בברכה ותודה מראש.
תשובה
קשה לי להניח שמי מן המרצים ששמעת או הספרים שקראת התכוון למסקנתך, אם שמעת וקראת דברים ברוח היהדות.
ההנחה שחיי הנישואין מביאים אדם לפיסגת אישיותו היא תוצאה ולא דרישה.
האדם היהודי אמור לחיות חיים של מחויבויות ולא חיים של אנוכיות.
המחויבויות הללו הן התורה וההלכה ורוח התורה ורוח ההלכה.
אחת המחויבויות הבסיסיות היא "פרו ורבו" כציווי התורה ו"לא תוהו בראה לשבת יצרה" שהוסיפו חכמים. שתי מצוות אלה יחד מחייבות את האדם (הגבר) לעשות מה שהוא יכול כדי למלא את העולם בכמה שיותר אנשים, מובן שבמסגרת של קדושה, עד שאמרו שאדם שחלילה נפטרה אשתו, אם הוא בגיל שיכול עוד להוליד, ישא אשה נוספת: "נשא אדם אשה בילדותו ישא אשה בזקנותו היו לו בנים בילדותו יהיו לו בנים בזקנותו" (יבמות דף סב ע"ב).
הגמרא מספרת על חזקיהו המלך שלא רצה לשאת אשה כדי לא להוליד כי ראה ברוח הקודש שיהיו לו בנים רשעים. ישעיהו הנביא העביר עליו ביקורת קשה על מניעה זו "בימים ההם חלה חזקיהו למות ויבא אליו ישעיהו בן אמוץ הנביא ויאמר אליו כה אמר ה' צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה" (מלכים ב', כ', א') ודורשים חכמינו: "מת אתה - בעולם הזה, ולא תחיה - לעולם הבא".
ועל מה מגיע עונש כבד כל כך? - "משום שלא עסקת בפריה ורביה". (ברכות דף י/א).
אז נכון שחיי הנישואין אמורים להביא אדם לפיסגת אישיותו. גם אמירה זו מקורה בדברי חכמינו "כל אדם שאין לו אשה שרוי בלא שמחה בלא ברכה בלא טובה". (יבמות דף סב/ב) אבל כפי שנאמר, מצב זה הוא תוצאה של הנישואין ולא הסיבה שבגללה צריך לשאת אשה.
אני מרשה לעצמי להעלות הרהור, אם חיי הנישואין בדורנו אינם מסוגלים להעלות אדם לפיסגת אישיותו, האם חיים ללא אשה כן מביאים לפיסגת האישיות? או נניח שלא לפיסגה, אבל האם חיים אלה ללא אשה יביאו אדם למעלה גבוהה מאשר חיי נישואין? אם נניח שלפיסגה אי אפשר להגיע, כדאי לפחות להגיע למקסימום האפשרי.
אני רואה חובה לסיים בחזרה על הנאמר למעלה. הרצון להגיע לפיסגת האישיות הוא רצון יפה, אבל חלק ממנו שייך לעולם האנוכיות. אנחנו מנסים לחנך גם את עצמנו וגם אחרים לחיי נתינה. אין לך אפשרות נתינה כחיי נישואין. ואני חוזר שוב, שהמטרה העיקרית היא קיום רצון ה', וכמו שחכמינו שמים בפי ישעיהו בתשובתו לחזקיהו: "בהדי כבשי דרחמנא למה לך" = מדוע אתה מכניס עצמך לסתרי הנהגת ה'? מה שאתה מצוּוֶה – עליך לעשות, ומה שנוח בפני הקב"ה – הוא יעשה.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם