שאלה
שלום,
אני בתנועת הנוער 'בני עקיבא' והסניף שלנו נחשב לסניף דתי מאד יחסית והיה לי מאד קל להפסיק לדבר ולהיות עם בנים הרבה זמן אבל במחנה זה לא כ"כ פשוט ולמרות שהבטחתי לעצמי לפני, במחנה עצמו לא כ"כ הלך לי... כי אני פשוט רגילה.. וגם כל מי שמסביבי היא ככה וזה קשה לי פתאום להיות שונה ...
מה אני יכולה לעשות כדי לעזור לעצמי?
תשובה
שלום שואלת יקרה. יישר כוח על הרצון לתקן ולהתקדם גם בתחום הזה של צניעות בין בנים לבנות. סיפרת בשאלתך על המחנה שהיה ועל כך שלמרות שניסית להימנע מכך, יצא לך להיות עם הבנים ולדבר איתם. מבין השורות שומעים עד כמה את מתחרטת על כך אבל נדמה לי שמעבר לתחושות החרטה, מתגנבת ללב תחושה של יאוש, שהנה, למרות שניסית והבטחת לעצמך לא הצלחת לעמוד בכך, ועכשיו כאילו נדמה לך שאין כל ערך בכל אותן פעמים שכן הצלחת לשמור מרחק... אני צודקת?
האמת היא, שהתחושות האלו כל כך מוכרות... הן חוזרות על עצמן פעם אחר פעם אחרי שאנחנו עושים משהו ומתחרטים עליו, מציפות אותנו , מייסרות... אבל את יודעת מה?
פשוט אסור לנו ללכת אחרי תחושות היאוש האלו! זו ממש עצת היצר הרע שמנסה פעם אחר פעם להפיל אולנו ולהחליש אותנו עוד יותר. להגיד לנו- אין סיכוי, ממילא נפלת פעם אחת, בטח תפלי עוד פעם ועוד פעם, מה שווים כל הנסיונות שלך? מה שוות כל ההצלחות אם ממילא אחרי זה את נופלת?
אסור לנו להקשיב לזה, כי באמת זה שלא הצלחת לשמור על מרחק מבנים במחנה, זה כלל לא מבטל את כל אותן פעמים בהן הצלחת. אפילו אם היתה פעם אחת במחנה שהצלחת לעשות זאת, יש לה ערך מאד גדול. ומעבר לכך בעצם התמודדת פה עם מציאות שלא היית רגילה לה- בסניף מאד קל לא לדבר עם בנים כי יש אווירה מתאימה לעומת המחנה, בו אווירת החופש מתבטאת גם בנושא זה, וכן כל חברותיך דיברו עם בנים ולא רצית להתנהג אחרת..
בעצם עד עכשיו, בגלל המסגרת בה את נמצאת, כמעט לא נדרשת לנושא, אולי לא ביררת אותו יותר מדי ולא התעסקת בו כי לא הרגשת שיש לך פה איזה קושי, הנשמה שלך לא עוררה אותך לברר את הנושא, כי לא היה לך צורך בכך. ועכשיו, שגילית שלא תמיד הדברים פשוטים, זו הזדמנות שנוצרה ללמוד את הנושא ולהתעמק בו. זו ממש בגרות בעיני להצליח להתרומם מתוך קושי ולהבין שגם מתוך משברים אפשר לצמוח, גם מתוך קשיים יכול לצאת משהו טוב. הרבה יותר קל לשקוע בעצבות אבל את בוחרת לא לעשות זאת, לא לשקוע בקושי ולא להתעסק כל הזמן בעבר אלא להביט קדימה עם ראש מורם ולנסות לראות איזה טוב את יכולה להוציא מהמצב הזה.
כמו שאמרתי, נראה לי שהקב"ה ממש יצר כאן הזדמנות בשבילך לצמוח ולהתקדם בנושא. שאלת מה את יכולה לעשות כדי לעזור לעצמך, אז מעבר לעניין שדיברנו עליו עד עכשיו, שלא ליפול ברוח, ולא להתייאש, אני רוצה להציע פשוט ללמוד את נושא הצניעות יותר לעומק. שתבברי מה צריכים להיות היחסים בין בנים לבנות ומעבר לכך, מה עומד בעומקן של הדרכות חז"ל. ברוך ה' יש היום ספרים רבים שעוסקים בנושא, כל ספר והדגש שלו, כך שאת יכולה למצוא בקלות ספר שידבר אליך. ומתוך הלימוד הזה וככל שתעמיקי בבירור הנושא הדברים יהפכו להיות חלק ממך, יהיו טבועים בך. זה לא אומר שלא יהיו עוד נסיונות בהמשך אבל גם אם יהיו בעזרת ה' תמצאי בעצמך כוחות גדולים יותר לתמודד איתם.
את יכולה גם לדבר על כך עם המדריכות שלך ולהיע אולי לארגן לימוד משותף עם עוד כמה בנות כך שהאווירה תשתנה. וגם אם כרגע לימוד כזה לא ילך, גם אם האווירה בשבט לא הכי פשוטה,אל תתייאשי, לאט לאט אני מאמינה שיהיו לך את הכוחות לעמוד בכך ואולי בהמשך עוד בנות יראו איך את מתנהגת ותצליחי להשפיע עליהן.
הרבה הצלחה, אם מתעוררות שאלות נוספות בנושא זה או אחר, את מוזמנת לשוב ולשאול.
כל טוב,
ברוריה
brurya123@walla.co.il