שאלה
אני חוזרת בתשובה, מזה כמה חודשים, שבהם חלקם שמרנו וחלקם לא. נישאנו לפני חודש. אני מאוד מתקשה לשמור על נידה, את הימים שאני רואה אנחנו שומרים ואח"כ מגיע הקושי - אני מרגישה כעס על בעלי בגלל המצב, על הדת, אני יודעת את חשיבות העניין, וזה חשוב לי. אבל אני ממש מתקשה לעמוד בזה, בעלי ממש מנסה לחזק אותי. ואני יודעת שגם החזרה בתשובה צריכה לקרות בהדרגה ובקצב שנכון לי, אבל אני ממש רוצה להצליח, וקשה לי!
תשובה
שלום וברכה!
ראשית, יישר כוחכם על ההתחזקות! המשיכו כך ותראו ברכה בכל מעשי ידיכם!
לעצם השאלה:
דבריך מובנים לי היטב. קשה, מאד קשה לקפוץ ישר למים, קשה להתחיל לשמור הכל בבת אח, במיוחד בדיני נידה כאשר יש הרחקה פיזית זמנית בין בעל לבין אישה. לכן בד"כ אני אומר לחוזרים בתשובה לעשות דברים בהדרגה, לאט לאט, לא לקפוץ למים ישר. ברם, בדיני נידה מאד מאד קשה לתת הנחיה שכזאת בגלל איסור החמור של הדבר וגם בגלל ההרגלים שאדם מפתח - אם זוג שומר נידה באופן חלקי בתחילת הדרך הוא יתקשה מאד מאד לשמור בצורה המלאה גם בהמשך. הרי מדובר ביצרים הכי חזקים שיש לאדם ומאד קשה לאדם לומר לו מדי פעם לא.
ברם, אין זה אומר שבעלך חייב להתרחק ממך נפשית. הרבה בעלים מהפחד (בהרבה פעמים הוא מוצדק) הולכים בצורה מאד קיצונית ומתרחקים מנשותיהם בצורה מאד קיצונית עד כדי אי תשומת לב טוטלית. וכאן הבעיה - אסור לעשות זאת, צריך לזכור שלאישה קשה, במיוחד בימים הללו, להיות "לבדה" והיא מרגישה דחויה ולא רצויה יותר.
לכן הפתרון הוא זה להתחזק בעניין שמירת הנידה, להקפיד על כל ההלכות (אח"כ יהיה עוד יותר קשה אם לא תתחילו עכשיו להקפיד), לשמור על מרחק פיזי ומהדברים שיכולים להוביל לקיום יחסים באיסור ח"ו, אך יחד עם זאת על הבעל להיות קשוב, רגיש, מבין ולא מתרחק רגשית מאישתו.
אני מציע לך לדבר עם בעלך, לפרוס לפניו את ההרגשות שלך, לרדת לעומק העניין ולסכם ביניכם כיצד תוכלו לעבור את התקופות של איסור בדרך קלה יותר ובנעימות יחד עם שמירה והקפדה על דיני נידה.
מקווה שעזרתי לך.
בברכה,
חיים בריסק