נט בר נט

לרוב מחמירים אנשים שלא כהלכה בדינים הללו ללא צורך, מתוך חוסר ידע. אשתדל לציין פה את כל חילוקי המצבים האפשריים לפי ספרדים ואשכנזים. מטעמי נוחות אתייחס להלן למקרה של בישול אוכל פרווה בכלי בשרי, אך הדבר נכון גם במציאות הפוכה: בישול אוכל פרווה בכלי חלבי.

מקור ההלכה ב'שלחן ערוך' (יור"ד סי' צה סעי' א-ב).

1) מאכל פרווה שבושל בסיר בן יומו (שבושל בו בשר ב- 24 השעות האחרונות), הדין הוא כדלהלן.

א. לכל הדעות מותר לאכול את המאכל בכלים חלביים, גם כאשר הוא חם.

ב. לאשכנזים – אסור לאוכלו עם חלב ממש (בדיעבד אם נתערב בחלב מותר).

ג. לספרדים – מותר לאוכלו עם חלב, אך לכתחילה אין לבשל בסיר בשרי במטרה לאכול את המאכל עם חלב (הגר"ע יוסף מתיר במקרה זה גם לכתחילה).

ד. במקרה שהמאכל הפרווה נצלה בלא נוזלים בכלי הבשרי, יש מחמירים יותר מבישול, וסוברים שלכל הדעות אסור לאוכלו עם חלב, אך יש המתירים גם במקרה זה.

2) מאכל פרווה שבושל בסיר בשרי נקי שאינו בן יומו:

א. לכל הדעות מותר לאוכלו עם חלב.

ב. לאשכנזים – אין לבשל לכתחילה בסיר זה תבשיל במטרה לאוכלו עם חלב.

ג. לספרדים – מותר להשתמש בסיר זה לבישול תבשיל פרווה לכתחילה גם כשכוונתו לאכול אותו עם חלב.

3) מאכל חריף – כל האמור עד כה הינו במאכל שאינו חריף, אך אם בישלו או טיגנו בצל או מאכל חריף בכלי בשרי, אע"פ שאינו בן יומו, התבשיל כולו נהיה בשרי ואסור לאוכלו עם חלב (אך אין צורך להמתין אחריו 6 שעות). לדעת הגר"ע יוסף, כאשר הסיר אינו בן יומו, גם במקרה זה המאכל נחשב לפרווה.

4) כדי לאפות עוגה פרווה בתנור חלבי/בשרי – יש להפעיל את התנור על חום גבוה 15 דקות ורק לאחר מכן להכניס את העוגה בתבנית פרווה.

בדיעבד במקרה שלא נעשית הפעלה זו, העוגה מוגדרת כפרווה.