נטילת ידים בבוקר על כלים

שלום
1.לגבי כיור שבשירותים יש מקלים ויש מחמירם
2.לגבי נטילה בכיור בנטילת שחרית יש להחמיר ולא ליטול ע"ג כלים ובנטילה לסעודה מותר
3. אין חיוב ליטול בקערה מיוחדת לנטילה

פירוט
לגבי נטילה בשירותים נחלקו בזה האחרונים, יש מקילים (ארץ צבי קיא, אפרקסתא דעניא קלג). ויש מחמירים (הר צבי א, נ; חלקת יעקב א, רה; ב, קסב)). ולמעשה, בשעת הדחק אפשר להקל (מנח"י א, ס). ואם הוא שירותים ומקלחת, בשעת הצורך אפשר להקל. ולכתחילה, גם בשירותים ומקלחת עדיף שלא ליטול ידיים. (ועיין ביבי"א ג, ב, שצורת הפתח יכולה להועיל בשירותים). והרב זלמן מלמן שליט"א כתב - יש פוסקים שאומרים, שבשרותים של היום יש להקל, כמו בדין בית הכסא של פרסיים. אמנם זה לא בדיוק כמו כסא של פרסיים, כי בכסא של פרסיים היה חור באדמה עם צנור שהולך או משהו דומה, ולא היה נשאר כלום בחוץ, הלכלוך היה מתגלגל למקום אחר. ובזמנם לא היה כיסא מיוחד לשרותים, ולכן הגמרא מתירה כסא של פרסיים. אבל אצלנו המצב קצת שונה, יש כסא שכאילו מיוחד לשירותים, ולכן מצד זה יש בעיה, אבל מצד שני אין ספק שזה באמת יותר נקי ממה שהיה אצל הפרסיים.
ופעם שהיינו יחד בבית מלון, שוחחתי על זה עם הרב ליאור, והוא אמר לי, שהוא חושב שלא צריך להחמיר. ולבי נוקפני, ואני ממליץ, שכשרוצים להשתמש בכיור יש לכסות את השרותים ועדיף להוציא את המים וליטול בחוץ.


לעניין נטילת ידיים בכיור
בנטילה לסעודה מותר אך בנטילה שבבוקר רבים נוהגים שלא ליטול על הכלים בגלל רוח רעה וכך יש לנהוג לכתחילה אך בדיעבד כשהוא ממהר לתפילה נלענ"ד שניתן להקל כוון שיש אומרים שרוח זו אינה חזקה כבעבר ובנוסף ממילא ישטפו אח"כ א הכלים
בתוספות (יומא עז, ב) מובאת דעה, שאין אותה רוח-רעה שורה באלו המלכויות (ארצות אשכנז). ובעל הלחם משנה כתב שמשמע מדברי הרמב"ם שאינו חושש לרוח הרעה שנזכרה בתלמוד (שביתת העשור ג, ב). גם המהרש"ל, שחי לפני כארבע מאות שנה, והיה אחד מגדולי הפוסקים באשכנז, כתב שאין רוח-רעה מצויה בינינו (חולין פרק שמיני ל"א). וכך כתבו עוד כמה פוסקים.

כנראה שההבדל בין הדורות נעוץ בכך, שבדורות הראשונים הכח הנפשי, המיסטי, היה בולט וחזק יותר. הדבר התבטא מצד אחד ביכולת להגיע להשגים גבוהים ועמוקים יותר מבחינה נפשית ורוחנית, כמו לנבואה; ומאידך, בכל מיני כישופים ורוחות טומאה. במשך הזמן, הכח השכלי תפס את המקום המרכזי על חשבון הכוחות הנפשיים, ויחד עם הפסקת הנבואה גם רוחות הטומאה נחלשו ונעלמו, ובמקומן יש רוחות רעות של דעות שקריות ומזויפות.

עוד ישנה מסורת מופלאה, הקשורה בגרף פוטוצקי, שהיה בן למשפחת אצילים בפולניה, ונשאו ליבו להצטרף לעם ישראל ולהתגייר. וכיוון שהדבר היה אסור באותם הימים, התגייר בסתר ועסק בתורה. לבסוף תפסוהו הנוצרים והציעו בפניו שתי אפשרויות: לחזור לנצרות או להשרף חי. גר הצדק בחר למות בשריפה ולקדש שם שמיים ברבים. באותה שעה אמר הגאון מווילנא, שרוח הטומאה איבדה מכוחה, ובעיקר ניכר הדבר ברוח הטומאה של שחרית. ולכן תלמידי הגאון מווילנא אינם מקפידים שלא ללכת יותר מארבע אמות לפני הנטילה.

בברכה אייל משה