נטילה בבוקר

שלום לך

להלן תשובות לשאלותייך מספר פניני הלכה- תפילת נשים לרב אליעזר מלמד שליט"א

בברכה אייל משה

וכן מי שקמה משנתה לפני עלות השחר, תיטול את ידיה ותברך "על נטילת ידיים" ותאמר את כל ברכות השחר. וכל זה בתנאי שקמה אחר חצות הלילה, אבל לפני חצות הלילה אסור לברך את ברכות השחר וממילא גם לא תברך "על נטילת ידיים"; אלא תמתין עד אחר חצות, ואחר שתתפנה לשירותים תיטול את ידיה ותברך על הנטילה ואת שאר ברכות השחר
ומי שישנה שינת קבע ביום, ראוי שתחמיר ותיטול ידיים שלוש פעמים לסירוגין, אבל אין צורך להזדרז בזה, ואין איסור לנגוע לפני כן בפתחי הגוף.
וכן מי שנשארה ערה כל הלילה, כשיעלה השחר, טוב שתיטול את ידיה שלוש פעמים. וכן מי שכבר קמה באמצע הלילה ומיד נטלה את ידיה שלוש פעמים, טוב שתחזור ותיטול את ידיה שלוש פעמים לסירוגין אחר שיעלה השחר, כי אולי עצם הלילה וסיומו גורם לרוח רעה

הקמה אחר חצות הלילה לכמה שעות ומתכננת אח"כ לחזור לישון עד הבוקר, תאמר את ברכות השחר אחר קימתה העיקרית. אם עיקר קימתה באמצע הלילה, ואילו השינה שתישן לפנות בוקר נחשבת אצלה כמו שינה בצהרים, אזי מוטב שתברך את ברכות השחר אחר קימתה הראשונה. ואם עיקר קימתה בבוקר, תברך את ברכות השחר אחר קימתה השנייה. וכן תנהג לגבי ברכות התורה

תקנו חכמים ליטול ידיים בכל בוקר, ולברך: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על נטילת ידיים".
על ידי הידיים האדם מסוגל לפעול בעולם, על ידיהן הוא לוקח ומקבל, נושא ונותן, משתמש בחפציו השונים ומטפל בגופו. אולם יחד עם ערכן הרב והשימושי, ואולי דווקא משום כך, הידיים הן גם אלו שיורדות ומתפלשות בכל עסקי העולם הזה, ויותר מכל איבר אחר הן נוטות להתלכלך ולהזדהם. לכן כשצריך להתעלות ולפרוש מעט מהצד הנמוך של העולם, כדי לעסוק בעניינים שבקדושה, נוטלים ידיים. זאת הכוונה הכללית של נטילת ידיים, ובכללה גם נטילת ידיים שחרית. אלא שנחלקו הראשונים בשאלה, כלפי מה בדיוק מכוונת הנטילה בשחרית.
לדעת הרא"ש, הואיל והידיים עסקניות הן, קרוב לוודאי שבמשך השינה נגעו במקומות המכוסים שבגוף, וכדי לטהרן לקראת תפילת שחרית, תקנו חכמים ליטול ידיים.
ולרשב"א, בכל בוקר נעשה האדם כמי שנברא מחדש, שנאמר (איכה ג, כג): "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ". אדם הולך לישון עייף, ומוסר את נשמתו לבוראו, ובבוקר קם עם כוחות מחודשים. את הבריאה המחודשת הזו יש לקדש ולייחד לעבודת ה' על ידי נטילת הידיים בשחרית.
במילים אחרות, לדעת הרא"ש, נטילת ידיים של שחרית מהווה הכנה לתפילה, ואילו לרשב"א, נטילה זו מהווה הכנה והתקדשות לתפילה ולעבודת ה' של כל היום.
בנוסף לטעמים שלמדנו, אמרו חכמים בתלמוד (שבת קח, ב), שיש להיזהר לפני נטילת ידיים שחרית שלא לנגוע בידיו בפה, בחוטם, בעין ובאוזן, מפני שרוח-רעה שורה על הידיים לאחר השינה, והיא עלולה להזיק לאותם האיברים. ורק לאחר שייטול האדם את ידיו שלוש פעמים לסירוגין, תסתלק אותה רוח-רעה מידיו, ושוב אין סכנה אם יגע בידיו באחד מפתחי גופו

לכתחילה עדיף להקדים לברך את ברכות השחר ולהתפלל עמידה סמוך לקימה מהשינה. ראשית, מפני שראוי להודות לה' בברכות השחר מיד בתחילת היום, וכן ראוי להתפלל עמידה לפני העיסוק בדברים אחרים (להלן ח, ד). בנוסף לכך, ראוי שלא להפסיק זמן רב בין ברכת "על נטילת ידיים" לתפילה, שיש סוברים שעיקר הנטילה נתקנה כהכנה לתפילה (רא"ש). וגם מי שאיננה מתפללת בבוקר מפני טרדות ביתה, תשתדל לפחות לומר את ברכות השחר סמוך לקימה ולנטילה, וכך תהיה הנטילה הכנה לברכות השחר.
וכן מי שקמה משנתה לפני עלות השחר, תיטול את ידיה ותברך "על נטילת ידיים" ותאמר את כל ברכות השחר. וכל זה בתנאי שקמה אחר חצות הלילה, אבל לפני חצות הלילה אסור לברך את ברכות השחר וממילא גם לא תברך "על נטילת ידיים"; אלא תמתין עד אחר חצות, ואחר שתתפנה לשירותים תיטול את ידיה ותברך על הנטילה ואת שאר ברכות השחר.