נטיות מיניות

שלום וברכה

אנו נולדים עם נטיות שונות לטוב ולרע - נטיות להשמנה, נטייה לאלימות, נטייה לנדיבות וכו'. נטייה היא הכנה מסוימת שקיימת באדם אך אין זה אומר שהוא חייב לממש אותה באופן ישיר בחייו. היהדות מאמינה שאדם אמור לקחת את נטיותיו ולבחון אותן בהתאם לתורה. וממילא נטיות שאינן עולות בקנה אחד עם התורה - אדם אמור או לתעל אותן לכיון חיובי (אומרת הגמרא למשל אדם שנולד במזל מאדים (=נטיה לאלימות) יהיה שוחט או מוהל), כלומר שהכח עצמו ישמש לבנייה חיבית או לפעמים, אין יכולת לממש את הנטייה הזו בחיינו ואנו קרויים לכבוש אותה עד סוף ימינו. אין זה נכון שהנטיות הללו אינן בשליטת האדם, 'המחקרים' הצצים חדשים לבקרים (בתיאום 'מדהים' עם הלך הרוח התרבותי המנסה לעודד את הנטיות הללו) רק יכולים לטעון (וגם זה בערבון מוגבל) שיש נטיה כזו מולדת אך אין מחקר היכול להוכיח שלא ניתן להתגבר על נטיה זו או אחרת. אלא יש כאן ויכוח על השקפת עולם אם נטיה זו היא טובה או רעה. וגם התרבות המערבית דורשת מאנשים להתגבר על נטיות שנתפסות כשליליות לטעמה (אלימות או פדופילה למשל). מדוע אם כן הקב"ה ברא אנשים עם נטיות כאלה? התשובה בגדול היא שהנטיות הללו הם סוג של אתגר (הנה, נזהרתי מלהשתמש במילה 'נסיון'תיקון') לאותם אנשים שההתגברות עליהן או התיעול שלהן למחוזות אחרים יולידו בהם כוחות חדשים; וגם אם אין זה כך - אין זו הפעם הראשונה שהתורה דורשת מאיתנו להתגבר על נטיות ספונטניות. גבר נשוי ממוצע למשל צריך להתגבר על 'נטיתו' להימשך לנשים שאינן אשתו; מדוע הקב"ה ברא זאת? מן הסתם כפי שאמרנו, כחלק מהאתגרים שאדם אמור לעמוד בהם על מנת להצמיח כוחות גדולים יותר של אהבה בנפשו

בברכה חגי