נורה במקרר בשבת

שאלה

שלום כבוד הרב ותודה על זמנו היקר,

בשבת האחרונה, באופן חריג, שכחנו לכבות את הנורה במקרר טרם כניסת שבת. חלק נכבד מהמאכלים והמשקאות היו במקרר, כך שעם הגיענו מבית הכנסת ניסינו למצוא גוי שיפתח את המקרר, אך ללא הצלחה, וגם לא היה בביתנו קטן מתחת לגיל מצוות. בסופו של דבר, צמצמנו בסעודת ערב שבת אך בשבת בבוקר, אבי הוריד את מתג החשמל של המקרר בשינוי - באמצעות מקל (יש בארון החשמל שלנו מתג נפרד למקרר).

ולשאלותיי:

ראיתי בספר ילקוט יוסף (סימן שז, ס' מט') שפוסק: "אם המקרר סגור, ואי אפשר ליקח משם את המאכלים שהוכנו לצורך שבת, אם אין שם גוי, יוכל לצוות לקטן להוציא את התקע המחובר לשקע שבדירה בעת שהמנוע פסק. אבל אין להקל לעשות כן על ידי גדול, גם אם יעשה כן בשינוי. [שם שבת ה' עמוד רג, ועמוד תה]".

ומנגד, באותו סימן בס' כט' כותב על מקרה שאותר גוי לשם פתיחת המקרר: "ולאחר שהגוי יפתח את המקרר, ונדלקה המנורה שבתוכה, והוא צריך עדיין להשתמש במצרכי המזון שבמקרר, ויש חשש שהמאכלים יתקלקלו, ואין שם גוי, יכול לסגור את המקרר כלאחר יד. [כי כיבוי הנורה היא מדרבנן, וכשעושה כלאחר יד הוי תרי דרבנן...]".

מה ההבדל בין המקרים? מדוע בסגירת המקרר יש תרי דרבנן וניתן להקל ובהורדת המתג או הוצאת שקע החשמל מהמקרר (כשהמנוע פסק) אין להקל? מה השיטה הטובה ביותר להתמודד על מצב כזה כשאין גוי או קטן בסביבה?

תודה רבה!

תשובה