נדר...

שלום לך.

אסור לנדור. נדר הוא דבר חמור, ומה שאנו יודעים שעלול להפיל אותנו בקלות, צריך לומר "אני מקבל עלי לעשות או לא לעשות כך וכך בלי נדר". הנדר מכניס אותך לתוך מערכת אחרת, בה האיסורים הם איסורי דאורייתא, ואת עלולה לסבול בזיונות רבים עד שתוכלי להפר אותו.

כך כותב הרמב"ם בסוף הלכות נדרים:

"מי שנדר נדרים כדי לכונן דעותיו, ולתקן מעשיו--הרי זה נאה ומשובח. כיצד: כגון מי שהיה זולל, ואסר הבשר עליו שנה או שתיים, או מי שהיה שוגה ביין, ואסר היין על עצמו זמן מרובה, או שאסר השכרות לעולם* וכן מי שהיה רודף שלמונים ונבהל להון, ואסר על עצמו המתנות, או הנית אנשי מדינה זו* וכן מי שהיה מתגאה ביופייו, ונדר בנזיר* וכיוצא בנדרים אלו: כולן, דרך עבודה לה´ הם* ובנדרים אלו וכיוצא בהן, אמרו חכמים--סייג לפרישות, נדרים.

ואף על פי שהן עבודה--לא ירבה אדם בנדרי איסור, ולא ירגיל עצמו בהן* אלא יפרוש מדברים שראוי לפרוש מהן, בלא נדר.

אמרו חכמים, כל הנודר כאילו בנה במה* ואם עבר ונדר--מצוה להישאל על נדרו, כדי שלא יהא מכשול לפניו."

אז את רואה שאפשר לעשות את הדברים גם בלי נדר. כשחכמים אומרים "כאילו בנה במה", הם מתכוונים שזה היה יכול להיות פתח לעלייה גדולה בעבודת ה´, שהרי לפני בניין ביהמ"ק הקריבו לה´ בבמות, אבל כשיש לנו בית מקדש אסור באיסור חמור להקריב בבמות, שכן יש דרך אחת מרכזית לעבוד את ה´, ובה יש ללכת.

"ברית כרותה לשפתיים": יש לשמור על שפתותינו ועל דיבורנו, ולא לומר מה שאנו לא בטוחים שיציב ונכון ואמת.

~~~

לגבי שאלתך. ע"פ פסיקת הרב סתיו, כאשר מוציאים בשפתיים את הנדר, ובאם חברתך אמרה "אני נודרת שלא לאכול ממתקים שבוע", אסור לה לאכול כל דבר שנקרא בפי העם "ממתקים", ואין זה משנה אם יש בו סוכר או אין בו. מכיוון שמסטיקים ללא סוכר נחשבים ממתקים, שכן יש בהם תחליפי סוכר והם מתוקים, חברתך עוברת על איסור כל פעם שהיא אוכלת מהם.

עלייך להזהיר אותה, בדרכי נעם, כי היא עוברת על איסור, ובמידה והיא מרגישה שאיננה יכולה לעמוד בנדר אותו נדרה, עליה ללכת לתלמיד חכם שיתיר לה את הנדר.



אני מדגיש שוב: התרחקו מנדרים. הנדר גורם שוב ושוב לעבור על דברי תורה. ככתוב בספר קהלת:

"כַּאֲשֶׁר תִּדֹּר נֶדֶר לֵא-לֹהִים אַל תְּאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ, כִּי אֵין חֵפֶץ בַּכְּסִילִים. אֵת אֲשֶׁר תִּדֹּר שַׁלֵּם:
טוֹב אֲשֶׁר לֹא תִדֹּר מִשֶּׁתִּדּוֹר וְלֹא תְשַׁלֵּם:
אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךָ, וְאַל תֹּאמַר לִפְנֵי הַמַּלְאָךְ כִּי שְׁגָגָה הִיא. לָמָּה יִקְצֹף הָא-ֱלֹהִים עַל קוֹלֶךָ, וְחִבֵּל אֶת מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ."


אור וטוב,
נחום.