שאלה
שלום וברכה,
בלילה מסוים כשהיה בעלי במילואים וחששתי לו קיבלתי על עצמי לתת סכום נכבד (נקבתי בסכום ספציפי) לצדקה, אם יסיים את הנסיעה שהיה בה בשלום. ב"ה כך היה.
אינני זוכרת אם אמרתי את הדבר בקול, נדמה לי שחשבתי אותו בליבי.
כעת התעורר צורך במשפחתנו לקבל טיפול פסיכולוגי. מצבנו הכלכלי אינו מזהיר. האם ניתן להסב את הסכום למטרה זו? האם להתחייבות שלי יש מעמד של נדר?האם בעלי יכול להפר אותו? (בערב ר"ה עשה בעלי התרת נדרים גם בשמי)
בתודה מראש
תשובה
שלום וברכה
אם הדבר היה בלב בלבד – הוא לא מחייב.
אם הוא היה בקול – זה מחייב; קשה גם להתיר נדרים שנאמרו בזמן צרה כדי להיגאל מהמצוקה.
לא ברור מתוך השאלה מי זקוק לטיפול. אם זה את או בעלך – קשה לראות בזה צדקה; אם זה לא צורך רווחת אחד הילדים – אפשר להקל.
כל טוב