שאלה
שלום,
האם אמירה שאינה מזכירה את המילה שבועה או נדר והיא לא דבר מצווה או הבטחה לאדם מסויים נחשבת לנדר?
למשל, אמרתי לעצמי שלא אעשה דבר מסויים לחבר, אישתי, ילדיי ...
האם זה משנה אם האמירה נאמרה בלב, בקול רם לעצמי, או בנוכחות אנשים?
תודה.
תשובה
בסד
ש/לום רב .
נדר או שבועה הם אך ורק באמירה בפה.
אם אדם אמר לעצמו בפה זו היא הבטחה שחייב לקימה ומועילה "התרת נדרים "אם ברצונו להפר אמירה זו.אולם מחשבה בילבד לא מחיבת שום דבר אף שכתוב בתורה "והשם יסלח לה" על מחשבה בלבד. זו היא מעלה וחשבות לקיים גם את המחשבות אולם לא כך ההלכה.
(נדר או שבועה יש להם לשון מיוחדת ולא סתם "אני אעשה כך וכך")
בברכה