נדה משקרת?..

שלום

בימי הגמ' נשים היו מתלבשות בבגדים מיוחדים בנדתן כדי להזכיר לבעל שהן נידות שלא יתקרב אליהן קרבת חיבה או נגיעה בטעות.
למנהג זה היתה נפק"מ גדולה, כגון אם אשה אמרה לבעלה שהיא נדה וגם לבשה בגדי נדה, ואחר כך חזרה בה ואמרה שאינה נדה ולבשה כך מסיבה אחרת, אזי היא אינה נאמנת ועליה לטבול שוב. ונחלקו הפוסקים אם תברך על טבילתה זו אם יודעת שלא שיקרה, כפי שיש מחלוקת האם מברכים על מצווה משום מראית העין כגון פרה שנשחטה ועוברה בתוכה, שעוברה נקרא שחוט ואפשר לאוכלו גם אם הוא טריפה. והצריכו חז"ל לשוחטו משום מראית העין ונחלקו הר"ן והרשב"א אם מברך על השחיטה אם לאו.

על כל פנים, בימינו נשים אינן נוהגות ללבוש בגדים מיוחדים בנידתן ואין לזה נפק"מ יותר, משום שאם חזרה בה ונתנה אמטלה לדבריה, הרי היא נאמנת (דשויה אנפשה חתיכה דאיסורא וכו') שהרי לא עשתה מעשה כגון החלפת הבגדים לבגדי נדה.

כל טוב