שאלה
אני לא אישה צעירה ועברתי הרבה בחיים אבל תמיד האמנתי שאם תפילה היא מתוך כוונה , הקב"ה שומע . ידעתי שלא תמיד מה שאני רוצה אני יכולה לקבל כמו אבא שאומר לפעמים לא .
אבל לאחרונה אני מרגישה שזה בעצם לא משנה כמה שתתפלל מתוך בכי וכוונה מתוך תחנונים ואמונה מה שהק"בה תכנן לך לא יהיה שום אפשרות לשנות ואם הקב"ה תיכנן שבמשפחה שלך הכל יהיה תקוע ואת תעברי יסורים של מחלה ופרנסה זה לא יעזור כמה שתבכי ותתחנני הוא שהיה הוא שיהיה. מה שד' עושה לטובה מקובל עלי הבעיה היא שאני לא רואה איך אני יכולה לשנות את רוע הגזרה. אני מאמינה בקב"ה ואוהבת אותו אבל לא מאמינה כבר בכוחה של התפילה.
הדבר גורם לי עצבות גדולה והשמחה ממני והלאה אני רוצה להוציא את גוש המרירות שתקועה לי בבטן ולא מצליחה איך אני יכולה לשמוח כהכל תקוע ואני לא מרגישה כבר שנים שלמרות התפילות שלי משהו זז. אפילו הבקשה שלי לקב"ה שיעזור לי לעבוד אותו בשמחה תקועה!
ותתפלא שלא שאני לא מרגישה את אלוקים כל רגע אני מרגישה את אבא שבשמים ואני מחר לא קמה ומפרקת את הכל וחוזרת בשאלה.
אלא שאין לי כבר אמונה בתפילה אני לא רואה ישועה בתפילה. אם אתפלל או לא זה לא ישנה כלום. זה רק אשליה שיש בכוחי לשנות את רוע הגזרה לשנות שבמשפחה שלי יהיה גם טוב לא רק רע. ברור שאני כל הזמן מחפשת את הטוב. הנה הילדים שלי בריאים, הנה אני הצלחתי אבל מגיע רגע כזה שאתה יודע שזה לא מספיק ואתה רוצה לראות באמת הצלחה באמת ישועה ולא לחפש כל הזמן. אני לא יודעת אם הבהרתי את עצמי אני בעצמי מבולבלת מכל המחשבות אשמח לכוון.
תשובה
שלום וברכה,
מדבריך אני מבין כי את חשה 'תקיעות' מסוימת בחייך ובחיי משפחתך. מבין השורות עולה תסכול עצום מהתפילה ומכוחה לשנות את המציאות ואת רצון ה'. עם זאת, דברים אלו לא מביאים אותך לשבר כללי אלא לבלבול עמוק.
ראשית, עליי להביע את התרשמותי העמוקה מהכנות והיושר שבדבריך. אין זה פשוט כלל להיות מודעים לבעיות הללו, ואף לנסח אותם ולהוריד אותם לכתב באופן כה חודר.
התפילה היא אחד הפלאים העצומים ביהדות, בה עסקו כל גדולי התורה. מחד, עומדת לה תפיסת אלוקות המעמידה את ה' כנשגב ועליון, אשר בן האנוש איננו מסוגל לפגוש בו. מאידך, אנו מוצאים בתנ"ך כולו עמידה אנושית כנגד אלוקים, תפילה ואף ויכוח. קין, אברהם אבינו, משה רבינו ואף איוב עמדו מול האלוקים והתכווחו עמו.
כיום מצבנו קשה יותר, משום שהתפילה נושאת אופי של מונולוג. הקב"ה לא מגיב למעשינו, ואין אנו יכולים לדעת כיצד מתורגמים הדברים למציאות מעשית. יתירה מכך, פעמים והמציאות נראית הפוכה, כאשר נדמה כי העולם כולו חוסם אותנו והופך את חיינו למרים.
הקשיים אותם את מעלה בדברייך מכוונים לאחת מנקודות הקיום הקשות ביותר של כולנו. ההתמודדות איננה מתבצעת באמצעות מהפך נפשי או שכלי אשר מיישר את כל ההדורים. אנו מאמינים כי נדרשת יכולת נפשית להכיל את הפערים, להפנים את הפרדוקסאליות שהמפגש עם ה' מזמן לנו - ולהמשיך הלאה, מתוך תקווה עמוקה ואמונה עצומה בטוב שבחיים.
בברכה,
אביאל