נגיעה

ב"ה


שלומות,

כנות רצונך ותפילתך הם השלב הראשון להצלחה בכל דבר.
טהרת הכוונה היא השלב ראשון. אני מאמין ברצון. כל מה שה' רוצה מאתנו זה לרצות. בעניינים שבחומר אנו יודעים, ועוד איך יודעים, לרצות. לממש את הרצונות. אני רוצה מכשיר סלולארי חדש - אני יעשה הכל כדי לקבל. אפילו אתנהג יפה להורים...
ברוחניות?! גם שם צריך ללמוד לרצות. כל הזמן.אין כמו החשק והשאיפה. זהו השלב הראשון.
הרב קוק זצ"ל עסק הרבה ברצון, בהגברתו.
אדם הוא כמו גחל. יש בו ניצוץ שלפעמים הוא כבוי. צריך לנפנף ברוח, והאש תפרוץ! להגביר את השאיפה הרוחנית, כמה שיותר.

שנית, אני חושב ששלב נוסף בתגבור הביטוי הנשמתי שלנו קשור ביכולתנו לקיים מה שנאמר משום שכך רצון הי"ת. יש כאן מבחן גדול לענווה ולהתמסרות של עובד ה' לאלוקיו. אני עושה כי זה רצון ה'. כל ההסברים האנושיים אינם מעניינים אותי. הם ביטוי חיצוני לחיים. הם חולפים ומשתנים.

שלישית, יש מקום לחזק את המודעות הרציונאלית. להבין את משמעות הקדושה. להבין שעולם היחס שלנו נבנה על הלב והרגש האלוקי, הטהור, העמוק ולא על התייחסות חלקית, תאוותנית. לכן, אין דרך אלא להוסיף אור דרך למידת הנושא.

רביעית, כל אלה, אין דיים ללא הקפדה על גדרי הלכה ומצוות המאפשרים לנו ליישם את חלומותינו: דיני יחוד אינם עול אלא מתנה. מתנה שקבלנו מה' כדי שנוכל להתקדם ולהקפיד על חלומותינו הפנימיים.

חמישית, "שבע יפול צדיק וקם". צדיק קם דווקא בגלל שהוא נופל. בכל נפילה, לקימה יש משמעות עמוקה יותר, רצינית יותר. אין להתייאש גם אם זה לא הולך כמו שתכננת.


רבים, מדי, מתעייפים בדרך ומוותרים על החלומות שלהם, הופכים היות כמו כולם, ושוכחים את המהות שלהם.

אל תעשי לעצמך חיים קלים.
בסוף, זה הרבה יותר קשה.



ביקר,


שי