שאלה
בס"ד
כבוד הרב, שלום וברכה.
שמעתי שמותר ללחוץ יד לאדם מכובד, כדי לא לגרום לו לבושה, אך ללחוץ ברפיון ולא ממש לחיצת יד.
ברצוני לשאול:
א. האם זה נכון?
ב. אם כן, מה ההגדרה של "מכובד"? הרי הכוונה היא לא רק לראש העיר וכו'... איפה עובר הגבול?
ג. האם יש הבדל בעניין הזה בין נשואה ללא נשואה? ובין אם זה נעשה בציבור או לא בקהל גדול? ובין אדם שאני מכירה לאדם שאינני מכירה בכלל לבין אדם שאני מכירה לא טוב כל כך? והאם זה משנה אם יודעים שאני דתיה או לא?
ד. האם קרוב משפחה גם נכלל בזה? לדוגמה דודים שלי (שאינם אחים של ההורים שלי אלא גיסים שלהם)- זה גם לפעמים גורם למצב להיראות לא מכובד... מה הדין במקרים כאלה? ובקרובי משפחה ממש? (בני דודים, סבא, אחים של הוריי וכו').
ה. האם יש לגבי כל הדברים האלה דעה מחמירה ומקלה? והאם יש הבדלים בין ספרדים לאשכנזים?
תודה מראש- רוני.
תשובה
שלום רב.
יש האומרים שאם הושיט לך מישהו את ידו את יכולה להחזיר לו בלחיצת יד רפה. הסיבה מפני שיש בזה הלבנת פנים כאשר הוא הושיט את ידו ואת משאירה את ידו תלויה באויר ללא מענה. השיקול ההלכתי הוא מכיון שבלחיצת יד שאין בה משום קירבה אין איסור מן התורה ואילו הלבנת פנים היא איסור מהתורה.
אין הבדל בין אדם שהוא מכובד לאדם פחות מכובד. בבחינת כלך ישראל בני מלכים הם. על כן גם אין הבדל בין קרובים לרחוקים כל זמן שלחיצת היד יש בה רק ענין של ננימוס ודרך ארץ ואלא ענין של קירבה. יש המעידים שכך נהגו בקהילות הספרדים ואפילו בני תורה.
ביחס לסבא אין איסור כלל.
בברכה.
התשובה ניתנה ע"י הרב אביגדור שילה