נגיעה - מה ההגיון שבדבר

תשובה זו מתייחסת באופן כללי לכל נושא החברה המעורבת והקשר בין בנים לבנות. אין בתשובה זו כוונה לענות בצורה מפורטת על שאלתך.

נדמה שבזמננו שהחברה "פתוחה" יותר ויותר ותערובת גברים ונשים נעשה דבר המצוי והרגיל, צריך יותר ויותר לתת את הדעת בנושא זה.
הנחה ראשונית היא שיצר המין הוא יצר שאין אפשרות להתגבר עליו לחלוטין. אם אפשר היה כבר לא היה העולם חי וקיים. מעצם הבריאה קיים יצר זה באופן שאין לשלוט עליו ולא נתן הקב"ה את הדבר לשליטה מוחלטת של האדם.
על כן החכם עיניו בראשו לדעת לכוון את חייו באופן שלא יבוא לידי ניסיון שאי אפשר לעמוד בו.
בזמננו שמקומות עבודה ולימודים מעורבים ויש יחס פתוח בין גברים ונשים גם אחר נישואיהם, הרבה משפחות נאלצו להתפרק. ומלבד הסבל הנורא של בני הזוג, הרי שאת הסבל והנזק לילדים אי אפשר למדוד כלל.
הלימוד הגדול מהמציאות הוא שעל האדם לבנות לעצמו את עולם המושגים שלו ואת היחס שלו לנושא המין.
אמנם אי אפשר שלא לערב בנושא זה את אנוכיותו של האדם. אפי' דוד המלך אמר "ובחטא יחמתני אמי", אבל מצד שני ראוי לו לאדם שלא להיות אנוכי לגמרי ולדעת לאהוב באמת ולעשות טוב ולבנות סולם ערכים המוצב ארצה וראשו מגיע השמימה.
ההלכות המרובות של ההרחקה בין המינים נועדו לבנות יחס נכון וקרבה נכונה בבוא העת. ומלבד ההלכות בפשוטן יש ללמוד היטב את המציאות ואת המניעים הפנימיים של האדם כשהוא ניגש לנושא זה.
המציאות אינה מחמיאה לנו כלל וכלל, והיא מלמדת שאם לא נידרש לנושא בצורה מבוקרת אנו עלולים למצוא עצמנו בתוך משפחה הרוסה.
הרבה מעלות יש לעולם הפוסט מודרני הפורץ מסגרות וגורם לחשיבה מחדש על כל ערך וערך. אבל בנושא המשפחה שהוא עצם המשכנו וקיומנו יש להזהר מאוד מפריצת מסגרות שכן בזה אנו מזיקים במיוחד לילדים הרכים הזקוקים לעוגן משפחתי, לאבא ולאמא החיים יחד באהבה ובשלום.