נגיעה במורה

לחיצת יד למורה חילוני
הרמב"ם בהלכות איסורי ביאה (כ"א,א) כותב:
{ "כל הבא על ערוה מן העריות דרך איברים או שחבק ונשק דרך תאוה ונהנה בקרוב בשר הרי זה לוקה מן התורה, שנאמר לבלתי עשות מחקות התועבות וגו´ ונאמר לא תקרבו לגלות ערוה, כלומר לא תקרבו לדברים המביאין לידי גילוי ערוה".}
נראה ברמב"ם שיש איסור נגיעה של איש באשה רק בנגיעה שמביאה לידי תאווה. על סמך זה הרב משה פיינשטיין (שו"ת אגרות משה אבן העזר חלק ב´ סימן י"ד)[ התיר נסיעה ברכבות ובאוטובוסים צפופים ויש חשש למגע] בין גברים ונשים. סיבת ההיתר היא שאין לאדם שום הנאה בנגיעה שכזו והוא אפילו לא שם לב במי נוגע ובמי לא ובודאי היה מעדיף מקום לרווח יותר שאף אחד לא יגע בו.
לעומת זאת, לעניין לחיצת יד לנשים כותב הרב משה פיינשטיין (אבן העזר חלק א´ סוף סימן נ"ו):
{"ובדבר שראית שיש מקילין אף מיראי ה´ ליתן יד לאשה כשהיא מושיטה אולי סוברין דאין זה דרך חבה ותאוה אבל למעשה קשה לסמוך על זה".}
יוצא שהוא סובר ש[לעניין לחיצת יד לנשים יש להחמיר] בדבר למרות שהדבר עלול לגרום לפגיעה. נראה שכאשר הדם לא מתכוון כלל לנגיעה אלא זה קורה מתוך אילוצים של צפיפות ניתן להקל אולם כאשר הדבר נעשה מבחירה והאדם ממש מושיט ידו לגעת באשה יש לאסור למרות שאין לו כוונה ´להתחיל´ עם האשה.
למעשה, כאשר מדובר במפגש חד פעמי עם אדם שלא שומר תורה ומצות [יש לנסות להימנע מלחיצת יד וכמובן עדיף להסביר לו לפני כן את המצב]. [אם קצת מאוחר מדי והוא הושיט ידו כדי ללחוץ יד- אם נראה שעדיין אפשר להסביר לו אז בהחלט עדיף ואם לא אז ניתן להושיט יד חזרה ללחיצה קצרה]. כמובן שאסור שהלחיצה תיגרר לחיבוק קל.
אולם, כאשר לא מדובר במפגש חד פעמי אלא [באדם שעמו נפגשים מדי פעם יש להסביר לו כבר בהתחלה בצורה יפה שאת שומרת נגיעה] ואת נוהגת שלא ללחוץ יד לאנשים מהמין השני מסיבות דתיות. מניסיון אישי שלי רוב החילונים יודעים מה זה איסור נגיעה אבל לא תמיד שמים לב שזה נוגע גם ללחיצת ידיים ופשוט צריך [להסביר להם בצורה יפה] כדי למנוע אי נעימויות.
את לא צריכה לדאוג, אני מאמין שהוא יבין, ואין צורך להתבייש.

למסור משהו בלי נגיעה זה לא בעיה.

יהושע.