שאלה
שלום!
נכנסתי להדרכה לפני שבועיים בסניף מעורב, ולצערי זה גורם לי להרבה דיבורים עם בנים ופעמים נדירות גם לנגיעה (יצא לי לדבר בתנועות ידיים עם בנים ובטעות טיפונת לגעת.. זה קרה פעמיים עד עכשיו).
חשוב לי להדגיש שלפני הכניסה להדרכה בקושי הייתי בקשר עם בנים. אני יודעת שזה לא בריא ולא טוב לי, אבל מאוד מאוד קשה לי לדבר עם הבנים מהצוות רק דברים הכרחיים- אני פשוט לא זוכרת את זה וממשיכה לדבר רגיל.. (לא שחנש"ים וכאלו, אבל קצת מעבר לדיבור ההכרחי).
מה אפשר לעשות?
והאם זה כ"כ נורא כשזה בטעות?
תודה רבה!
תשובה
שלום וברכה.
בהצלחה בתפקיד ההדרכה, שהוא חשוב ומשמעותי.
חשוב לא פחות לראות שאנחנו מתקדמים ולא רק מקדמים.
ונסביר:
הרבה פעמים מרוב רצון לתרום ולפעול, לקדם את החניכים ואת הסניף אנחנו שוכחים את עצמנו, ודברים שהיו חשובים מאד בתחילת הדרך הולכים ונשחקים בדבר הגדול שנקרא עשייה.
אפשר לתת כמה דוגמאות לדבר, אבל נתחיל דווקא מהדבר שאת שאלת עליו. את כותבת שאת יודעת שקשר עם בנים בשלב הזה זה לא טוב, שזה מאד יפה, אבל את מרגישה שמאז שנכנסת להדריך השמירה על הגבולות בדבר זה הולכים ומתרופפים.
מה שכדאי לעשות זה שני דברים.
א. לשבת עם עצמך ולחשוב אלו דברים הם חשובים לך, ואת רוצה לשמור עליהם.
ב. לדבר על זה. לדבר עם הקומונרית, או חברה טובה שתוכל לעזור לך ולעודד אותך בדרכך.
לפעמים רק הידיעה שאני שומרת על עניין מסויים שהוא חשוב לי - הידיעה הזאת מחזקת ונותנת כוחות. הידיעה הזאת אומרת לי שאני לא זורמת עם הזרם סתם כך אלא חושבת ושולטת על מה שחשוב לי.
לגבי שאלתך האם זה כל כך נורא שזה קורה בטעות התשובה היא מורכבת, נורא ולא נורא.
דהיינו, אולי הלכתית אפשר לומר שזה לא נורא, אבל את תסכימי איתי שהטעות הזאת נובעת מאווירה. יש אווירה שמאפשרת שיקרו טעויות כאלו..
ולעומת זאת יש אנשים שבקוד ההתנהגות שלהם כחברה טעויות כאלו לא יכולות לקרות.
לכן, אם זה נובע מקלות ראש, זה לא בסדר, ואם זה ממש בטעות, כפי שאפשר להיתקל באוטובוס או משהו דומה, אז לא צריך לתהרגש מכך.
העיקר היכן נמצאות המחשבות, באיזה אווירה רוצים לחיות, לבנות את הסניף ואת החברה שלנו.
בהצלחה בדרכך החשובה.
המשיכי להפיץ את האור הגדול, בתנועת הנוער ובליבך פנימה.
חברים מקשיבים