שאלה
שלום כבוד הרב,
אני עושה שירות בפנימייה של ילדים חוסים שהוציאו אותם מהבתים שלהם בצווי בית משפט..
רוב הילדים בפנימייה עברו את גיל המצוות.
בשיחות שקיימנו איתם לגבי הנגיעה, והבעיה בכך.. הם העלו את זה שהם מרגישים שאנחנו פחות אוהבות אותם,עד גבול הכמעט לא, בגלל שאנחנו לא מביאות להם את החיבוק כשצריך, או את הטפיחה על השכם..
לטענתם, בבית לא אוהבים אותם, ואז הם מגיעים לפנימייה, וגם הבנות שירות שלהם לא אוהבות אותם.
חשוב לציין כי אין סיכוי לשום קשר רומנטי כלשהו מצידנו, או מצידם, כי אין זו נגיעה רומנטית, אלא נגיעה כמו שנוגעים באח קטן..
רציתי לדעת אם יש לזה היתר כלשהו...?
תודה רבה.
ויישר כוח.
תשובה
שלום
גם במצב החשוב והעצוב הזה אסור לחבק אותם, שכן זו נגיעה המביאה לחיבה, גם אם לא קרבה של חוסר צניעות, חיבה של קרבה.
ראוי שבמקום כזה יתנדבו בני שירות לאומי ומדריכים לבנים, ומדריכות לבנות.
רק במקרה בו אין כל ברירה, ויש צורך גדול לתת לילד חום ואהבה אחרת יש חשש לבריאותו, זה מותר בדוחק.
אך זה אינו המצב שלכן.
כל טוב