שאלה
שלום
הרב סולובייצ'יק באיש האמונה משווה בין התפילה לנבואה בכך שבשתיהן יש דו-שיח בין ה' לאדם אבל בכל אחת היוזם לדו-שיח הוא שונה,ושאלתי היא- איך אפשר להשוות בין נבואה,שהיא דו-שיח בין קבוצה יחסית קטנה בעם-הנביאים (אני לא כל כך בקיא בתנ"ך אבל זכור לי תקופות כמו שמואל ש"אין חזון נפרץ" לעומת תקופות שונות שאומרים על שאול "הגם שאול בנביאים?",בכל מקרה-נבואה גם לפי הגדרות הרמבם מובן שהיא לא נחלת כלל העם)
לבין תפילה שהיא נחלת כלל ישראל בין עמי ארצות ובין גדולי הדור.
בשאלתי יש הנחה שהנבואה היא לא נחלת כלל העם,לא בדקתי את זה יותר מדי,אז אם הנחה זו שגויה אשמח להסבר למה.
תודה רבה.
תשובה
שלום וברכה
שאלתך יפה מאוד, ואפשר שהרב סולובייצי'ק היה מציע להתמודד עימה באחת מדרכים אלו:
א. הוא היה מסכים אתך שהנבואה היא אכן אקסקלוסיבית, והיה מדגיש שלא טען שלכל אדם שתי הדרכים פתוחות. כל שרצה ללמוד מהנבואה זה את עצם העיקרון שיש דיאלוג עם הקב"ה, שלעתים הוא מגיע מלמעלה למטה (לנביאים), ומשום כך אפשר שהוא יגיע מלמטה למעלה, וזאת על ידי כל אדם.
ב. הוא לא היה מסכים אתך שהנבואה אינה נחלת הכלל, אלא היה טוען ש"כל עם ד' נביאים" ברמות שונות. הלוא הרמב"ם עצמו מדבר על דרגות דרגות בנבואה, ולכל אדם הייתה חוויה נבואית, למשל בעליה לרגל ובשמחת בית השואבה.
ג. הוא היה אומר שאכן הנבואה על כל דרגותיה אינה רלוונטית לכל בני האדם, אולם המסורת ממלאת באופן חלקי את תפקידה של הנבואה, בכך שהיא מבטאת את הדברים שבאים מלמעלה למטה.
ואולי עוד אפשרויות אחרות.
כל טוב ויישר כוח