שאלה
שלום,
נתקלתי במספר קושיות:
כתוב במשנה במסכת ראש השנה: בארבעה פרקים העולם נדון... ובראש השנה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון שנאמר "היוצר יחד ליבם המבין אל כל מעשיהם".
ידוע שבראש השנה נכתב לפרטי פרטים עתידו של האדם במהלך השנה החדשה ונחתם ביום הכיפורים בשעת תפלת נעילה.
אם הדין נכתב בראש השנה ונחתם ביום הכיפורים, מדוע אנחנו מבקשים בעשי"ת: כתבנו לחיים, אם ממילא הכל כתוב כבר מראש השנה?
ובנוסף, אם עיקר הדין נחתם ביום הכיפורים, והשאר בהושענא רבא בחצות, מדוע אנחנו מבקשים בהושענות ביום חתמנו לחיים אם הדין נחתם ו"הכל הולך אחרי החתום" האם בכל זאת יש הצלה לאחר מכן?
תשובה
שלום לך
בקצרה -
העולם נדון בראש השנה (כל העולם)
לעם ישראל זמן עדיף לתשובה (חנינה) עד תפילת נעילה.
לאחר מכן בכל השנה יש אפשרות לשינוי לפי ההתנהגות וכן בדגש על ארבעה פרקים אלו בהם נדון הענין.
אסביר בדוגמאות
1. בראש השנה נדון העולם לגשמים
לפי סוכות וכל מעשינו במשך השנה ניתן שאותה כמות גשמים תהיה יעילה או מבוזבזת, גשמי ברכה או גשמי זעף האם יום לאחר שנשתול או ביום מאוחר יותר.
2. בראש השנה יש זרע/שתיל זה קובע את ה'דא"נ' של הצמח אבל אחר כך הוא מתפתח לפי עבודת המידות של כל כמו שהצמח מתפתח לפי עבודת/הזנחת הגנן
חג שמח
דוד לוי 098987548