מתבישת מול החברות שלי

שלום רב

יישר כח על השאלה

החשש שלך בהחלט מובן. את עכשיו נכנסת לחברה חדשה, וישר את מרגישה את החסרונות שלך.. בעצם, זה מה שקורה לכל אחד כשהוא נכנס לחברה חדשה. אחד חושש מהבלגן שלו, אחר חושש מהורים קצת לא נעימים, והשלישי קצת מתבייש להראות את הבית המפואר שיש לו.

אני חושב שכדאי לעשות שני דברים

קודם כל, וזה הדבר הכי חשוב - לקבל את עצמך כפי שאת. אז נכון, יש לך אולי חסרון שאת מבולגנת, אבל יש בך הרבה דברים טובים אחרים. ככל ש[את] תקבלי את עצמך בטבעיות , כך גם חברותייך תקבלנה אותך בטבעיות. יכול להיות שבפעם הראשונה, תזמיני חברה יותר קרובה שלך, ותגידי בחיוך - מצטערת על הבלגן, קשה לי עם סדר (או כמו שהיה שלט בחדר של חבר שלי - אני אוהב את הבלגן - נא לא לקלקל אותו :) ). אני בטוח שככל שחברות שלך תכרנה אותך יותר ויותר, הן גם תסתדרנה יותר עם הבלגן. בדוגמאות שהזכרתי קודם, אפשר גם לקבל בנות , גם כאשר ההורים צועקים ("הם כל הזמן ככה, אבל כבר התרגלתי, זה כבר לא מפריע לי, אל תתיחסו") וכן בדוגמאות האחרות.

דבר שני, יכול להיות, שכאשר את מתכננת להזמין מישהי הביתה, תשקיעי קצת בסידור. לא חייבים שיהיה הכל 'טיפ-טופ', אבל יש דברים שיותר 'מושכים את העין' - שלא יהיה טישו או נירות זרוקים על הרצפה, שיהיה איזה מקום פנוי לגמרי שאפשר יהיה להיות בו. באופן יותר כולל אפשר לומר, שצריך לעשות קצת מאמץ על מנת שהחסרון שלנו יבלוט פחות. (בדוגמאות שהזכרתי, אולי אפשר לבקש מההורים שאולי פחות יצעקו כשהחברות אצלך, או להזמין חברות בדיוק כשאחד ההורים לא בבית וכו')

בהצלחה רבה, מקוה שהועלתי מעט

טוביה
tsbias@actcom.co.il