מתביישת לדבר עם בני דודים

שלום וברכה,

אני חייבת להגיד לך שמה שאת מתארת ממש מוכר לי... לפעמים גם אני עם בני- דודים\ות מרגישה קצת אחרת כשאני בחברתם. הייתי מתארת את זה יותר בתור חוסר עניין אולי, לאו דווקא בושה. את האמת לא נראה לי שיש לזה הסבר מיוחד...

תחשבי, החברה הזאת של הבני- דודים היא חברה של ´לא לכאן ולא לכאן´. כלומר - את נמצאת איתם באירועים משפחתיים, קצת בחגים, שבתות, לא יותר מזה. מצד שני- רב הזמן את לא בחברתם, את גם מן הסתם לא מתקשרת לשמוע מה שלומם וכד´. למרות כל זה הם חוג האנשים היחיד שאת תמיד נפגשת איתו בצורה עקבית בזמנים מיוחדים... זה מאד הגיוני להיות במצב שאת מתארת. אחרי הכל הקשר היחידי שלכם הוא קשר של "היי. מה קורה? מה נשמע?" וגם זה נעשה פעם בהרבה זמן ולרב לשם הנימוסים.
תראי, את חברותית וכו´ אבל זה לא אומר שזה לקוי שאת לא כ"כ מצליחה לתקשר עם קרובי משפחה. אני אישית, לא רואה את זה בתור דבר שלילי, אבל אולי שווה לך לנסות למצוא נושאי שיחה משותפים... כמו- מה את\ה עושה בימים אלו?
איך בלימודים\ עבודה? וכד´...

תמיד אפשר גם להעביר חוויות משפחתיות, כמו- "וואי, איך אורי (או כל אחד אחר...) גדל!!", או לחילופין- "איזה יופי ש___ התחתנה..." לכי על זה, אולי זה יעבוד...
הבנת??
תנסי כמה שיותר לזרום עם זה...

זהו... בהצלחה...
רק טוב!!
אודלי-ה
odelya99@speedy.co.il