משקר לעצמי - על פגם הברית ותדמית - לבנים

שלום לך,
המצב שאתה מתאר נשמע כמו מעגל קסמים שאתה לכוד בתוכו, שאתה לכאורה יודע מה הפתרון אך אין לך כוחות ליישם אותו.

מצד אחד ההלכה מחייבת אותך להתנהגות מסוימת, אתה מכיר בכך ומנסה ללכת בדרך זו; מצד שני, ברגע האמת, קשה לך מאוד לעמוד בפיתוי, ומן הסתם אתה גם בטח ממציא לעצמך כל מיני צידוקים. הפער הזה, בין הרצוי למצוי - כלומר בין הזהות אליה אתה מחויב, לבין המקום בו אתה נמצא באמת, הוא מאוד מתסכל ויכול לגרום לקשיים נפשיים רבים. הפתרון הקל, הוא לשנות גישה: או להגיד לעצמך שאתה לא מסוגל להשתנות (שקר גס), או לשנות את מערכת האמונה שלך לאחת שתוכל להכיל את המעשים אותם אתה מתאר (רפורמיות).

הדרך הנכונה ללכת בה היא אחרת לחלוטין, מתוך הכרה שאתה אדם גדול ובעל ערך, בעל יכולות לשוב בתשובה ולעשות את הטוב בעיני אלוקים ואדם. אני מניח שאתה מעוניין בדרך הזאת, ולכן בחרת לפנות אלינו ולא למקום אחר.

את הפער בין אותו רצוי למצוי, אני מציע לך להתחיל לפתור בדרך אחרת: קודם כל, את מה שאתה מחויב אליו לא אני ולא אף אחד אחר יכול לשנות. אך את הדרך בה אתה תופס את עצמך, ואיך אתה תופס את מי שאתה אמור להיות, אפשר לשנות. אם נאמר את זה בבוטות, אתה לא אמור להיות ביני"ש צדיק. אמנם בישיבה נראה כאילו כולם צדיקים שלא עושים רע, שהקושי הרוחני המרכזי שלהם בחיים הוא שלא כיוונו כמו שצריך בברכת המזון. זה לא בהכרח המציאות, אפילו סביר להניח שלא. כל מי שמודע לעצמו ולמעשיו, יודע שלא תמיד ההתנהגות שלו עולה בקנה אחד עם איך שהוא אמור להתנהג.
אז אם לא צדיק, מי אתה אמור להיות? אתה אמור להיות אדם [מתמודד.] בטח שמעת את הרעיון הזה אלף פעם, אבל כנראה שעוד פעם אחת לא תזיק: הצדיק האמיתי הוא לא זה שלא נופל, אלא זה שיודע לקום - "שבע יפול צדיק, [וקם".]
כאשר אתה מבין שהמשימה העיקרית שלך היא להתמודד, עיקר תשומת הלב והעבודה שלך צריכים להיות מופנים כלפי תהליך התיקון, ולאו דוקא כלפי השורה התחתונה, בסוף כל יום. השורה התחתונה היא מאוד חשובה, אבל כשאתה לא עומד בה, היא עלולה לייאש אותך, והיאוש הזה לא עושה שום דבר טוב. יש במטרה הזאת, להיות צדיק שעושה רק טוב, משהו מאוד מזויף ומתעתע - כי למעשה, לעולם לא מגיעים למטרה. אפילו על משה רבינו קראנו השבת, שלא נכנס לארץ בגלל טעות שעשה. אז האם אתה טוב יותר ממשה רבינו? לעומת זאת, התמקדות בתהליך התיקון היא קודם כל אמיתית יותר וממוקדת במה שאתה באמת מחויב אליו, ומצד שני נותנת גם פירות באמצע התהליך, על ההצלחות הקטנות, שמצטרפות אחת לאחת לתיקון שלם.

עכשיו, לגבי תהליך התיקון. משום מה, ברור לך שאתה צריך לשתף אחרים בקשיים שלך, שידעו כביכול מי אתה ה"אמיתי". לא בטוח שזה מה שצריך, אולי זה יכול אפילו להזיק. כאשר מדברים על הוידוי בתשובה על עבירות שבין אדם למקום, הוידוי הוא לפני ה´, לא בפני אדם. יש אומרים שזו אפילו עזות מצח להתוודות על עבירות שבין אדם למקום בפני אחרים. המצב אותו אתה מתאר עכשיו, נשמע כאילו אתה מרגיש שאתה משקר לכולם בנוגע למי שאתה באמת, ושאתה כביכול חייב להם דיווח אמיתי על המצב הרוחני שלך. זה לא נכון, אתה חייב דין וחשבון רק לאחד - הקב"ה. זה שאנשים תופסים אותך בצורה שונה מהמקום האמיתי בו אתה נמצא, תנוח דעתך - גם אתה תופס אותם בצורה שונה ממי שהם באמת. שלא תבין מכאן שלכל אחד יש קופת שרצים שהוא מסתיר בארון, אבל כן, כל אחד מתמודד עם קשיים וכל אחד גם נופל לפעמים. השאלה המרכזית היא, לאן הם נופלים והאם הם קמים.
אני לא מכיר אותך מספיק טוב בשביל לדעת מה הדרך בה עליך לתקן, בין היתר מכיוון שלא פירטת את הקשיים שלך, מלבד האתרים האסורים. הדרך באופן כללי, היא להכיר את הצורך האמיתי שמתמלא עבורך כאשר אתה עובר איסורים, ולמלא את החסך בתוכן חיובי. התקופה שלך עכשיו בישיבה (שנה אחרונה?) היא זמן נפלא למלא את עצמך בתוכן ערכי, שיחזיק מעמד גם הלאה בחיים. אם תהיה כל כך עסוק בדברים טובים, שאתה אוהב לעשות וטוב בהם, לא יהיה לך זמן בכלל ליפול לאיסורים.
את ההתמודדות עם יצר הרע, אני מציע לך להסיט לכיוון אחר: את עיקר הכוחות תשקיע בהמנעות ממצבים שיכולים להביא אותך לידי איסור. למשל, כאשר אתה בודק מייל בלילה, כשאתה לבד בחדר, ליצר הרע קל יותר להפיל אותך. אך אם תחליט שאתה בודק מייל רק כשיש אחרים בחדר, או רק באינטרנט מסונן, ממילא יהיה לך קל יותר להמנע מאתרים אסורים. כך גם לגבי קשיים אחרים - תנסה לזהות את המצבים שמביאים אותך לידי חטא, ותנסה להמנע מהם.

חשוב לזכור שאתה יוצא לדרך ארוכה וקשה, כזאת שלא תמיד קל בה ואת הדבש מלקקים רק בהמשך. גם אם יש קשיים, ואפילו נפילות - החוכמה והצדקות האמיתית, היא לדעת לקום ולהמשיך הלאה.

אם תרצה להמשיך ולהתייעץ, אתה יכול לפנות במייל (yoavsb@gmail.com) או בתגובות, כאן באתר.

שנה טובה, ובהצלחה רבה!
יואב.