שאלה
שלום כבוד הרב,
1.נתקלתי בבעיה במשנה מסכת מעשרות פרק ב משנה ה-ו.
לפי הכללים של מעשרות,
המקח קובע למעשרות רק לאחר גמר מלאכה, אך קודם גמר מלאכה אף אם נמכר מותר לאכול אכילת ארעי מהפירות (ואף שחלק מהפירות ראויים לאכילה הולכים אחר הרוב).
במשניות שה-ו, מדובר במקח בפירות שלא נגמרה מלאכתן, כלומר, הם אינם חייבים במעשרות אם מתקיים מקח, אם כן, מדוע יש צורך לאוכלם אחד אחד?
2.מהו המקח שעליו מדובר במשנה ו (בתחילת המשנה)?
תשובה
בס"ד
שלום וברכת ד'
שאלה זו כבר נענתה באתר אחר.
צום החמישי לששון ולשמחה
בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
כפר דרום אשקלון