שאלה
שלום רב,
ברצוני לדעת מה משמעותה של הסיפרה שלוש בדת היהודית
תודה.
תשובה
שאלה מעניינת,
היכן נמצא את המספר שלוש ביהדות? נבחן שלושה (איזה צירוף מקרים) מוקדים: 1. התורה* 2. ההלכה* 3. הקבלה*
תחילה נבין כיצד אנו מחלקים בין מספר שלוש סתמי למספר שלוש עם משמעות. המספר שלוש יכול להופיע בדינים רבים בתור דבר הגיוני, למשל, שלושה רגלים: ישנם שלושה אירועים מרכזיים בחקלאות: א. תחילת הקציר* ב. ביכורי היבול* ג. סיום האסיף* כנגדם מגיעים שלושת הרגלים. מספר שלוש עם משמעות הוא למשל ברית בין הבתרים: למה שלושה מכל מין? ננסה להסביר זאת בהמשך.
1.בתורה: היכן נמצא את המספר שלוש בתורה? ביום השלישי של הבריאה נאמר פעמיים "כי טוב", כך ביום השישי (פעם אחת "כי טוב" ופעם אחת "כי טוב מאד"). הבריאה מתחלקת לשני חלקים שווים ומקבילים (פחות או יותר) ואין כאן יחוד למספר שלוש- הוא פשוט באמצע. לנוח היו שלושה בנים- שם, חם ויפת. כולנו מכירים את שלושת האבות הלא הם אברהם, יצחק ויעקב. אך כאן מסתיימות שלישיות האנשים ואנו נאלץ להגיד שמדובר בצירוף מקרים. מקרה יותר מעניין של בן שלישי הוא סיפור לוי: "ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה ילוה אישי אלי כי ילדתי לו [שלשה] בנים על כן קרא שמו לוי" אך לוי הוא לא הבן היחיד: "ותאמר לאה זבדני אלקים אתי זבד טוב הפעם יזבלני אישי כי ילדתי לו [ששה] בנים ותקרא שמו זבלון" נראה שנתקלנו, שוב, בצירוף מקרים. המספר שלוש, כפי שהזכרנו, נמצא גם בברית בין הבתרים: "ויאמר אליו קחה לי עגלה משלשת ועז משלשת ואיל משלש ותר וגוזל" נחזור לפסוק זה בהמשך. עוד מקומות בהם מוזכר המספר שלוש: דרך שלשת ימים, שלוש ערי מקלט, שלשה רגלים ועוד. אולי דבר זה נראה חריג אך ניתן למצוא עוד מספרים רבים לדוגמא: שני כרובים, ארבע קרנות המזבח, ארבע מאות שקל כסף עובר לשוכר, ארבעה כרובים (במעשה מרכבה) עם ארבע פנים, עשר דיברות וכד' כך שהמספר שלוש, בתור מספר סתמי, לא חריג משאר המספרים. נציין כי יש מספר חריג בתנ"ך והוא המספר שבע- העולם לא נברא סתם בשישה ימים, אלא כדי שהקב"ה ינוח ביום השביעי. ניתן לראות זאת לאורך כל התורה ואכמ"ל.
2.בהלכה: כמו בתורה כך ההלכה רוויה במספרים. לא נתחיל להביא כאן את כל ההלכות המתמקדות במספר שלוש אך נזכיר כי שכשם שבתנ"ך מופיעים מספרים רבים, כך גם בהלכה, והמספר שלוש, בתור מספר סתמי, אינו יוצא דופן. נתמקד בחלק זה בשתי הלכות בהן המספר שלוש אינו סתמי אלא בעל משמעות: בית דין ושור מועד.
בית דין: במסכת סנהדרין אנו מוצאים כי בית דין מינימלי צריך להיות של שלושה דיינים. מדוע? בעזרת לימוד מפסוקים לומדת הגמרא כי צריך שני דיינים ומוסיפים שלישי בכדי שיהיה בית דין שקול- דהיינו שבית הדין יוכל להכריע. אם אחד חושב X ואחד חושב Y צריך את השלישי שיכריע ביניהם.
שור מועד: שור שנגח שלוש פעמים נחשב מועד. לפני כן הוא נחשב כשור תם.
מה המשותף לשני הדינים שהבאנו לעיל? התשובה היא רוב. צריך [רוב] בבית דין כדי שהוא יוכל להכריע וצריך [רוב] נגיחות בשור בכדי להכירו כשור מועד. המספר שלוש הוא מספר של אמצע, כאשר שני דינים מובאים מגיע השלישי ומכריע ביניהם. נחזור כעת אל ברית בין הבתרים. כאן מופיע אותו עיקרון: אברהם מבתר את שלושת הקורבנות ועובר ביניהם- באמצע. זה מקור כוחו של המספר שלוש הוא המספר הממצע בין דינים שונים הן בתנ"ך והן בהלכה.
3.בקבלה: את המספר שלוש בקבלה מייצגת האות שי"ן היא הפותחת וסוגרת את שם המספר ([ש]לו[ש]) לאות שי"ן יש ארבעה ראשים, ועל הראש השמאלי מוסיפים בכתב סת"ם שלושה תגים. המשולש משמש ייצוג למספר- ולא בכדי: המשולש הוא הצורה היציבה ביותר בטבע (הפירמידות לא במקרה משולשות...). שלוש כפול שלוש שווה תשע, כידוע, ישנן עשר ספירות כולל העולם שלנו ותשע ספירות מעליו. דהיינו המספר שלוש בריבוע מסמל כוחות שמעל לטבע. כך גם האות שי"ן המייצגת את ה[ש]כינה ואת שמותיה השונים למשל [ש]די.
לסיכום, ראינו שהרבה הופעות של המספר שלוש אינן בעלות משמעות כי אם צירוף מקרים בלבד. ברם, ישנן כמה הופעות בעלות משמעות של המספר ועמדנו על כך שמשמעותן היא דרך האמצע. בקבלה ראינו כי לשלוש ולאות שי"ן כוחות מסוימים ובין השאר הן מייצגות את השכינה.
אנקדוטה מעניינת לסיום: גם מבחינה מתמטית המספר שלוש הוא מספר מעניין. המספר 1 הוא יוצא דופן מכמה וכמה בחינות. למשל כל מספר שיוכפל בו יישאר אותו מספר. המספר 2 גם הוא יוצא דופן מבחינה מסוימת: הוא המספר הזוגי היחיד שהוא ראשוני. המספר 3 הוא המספר הראשון שמציית לכל "חוקי" המתמטיקה.
בברכה,
שמיר, צוות ישיבת הר-עציון