שאלה
אני מבינה את מה שהרב כתב
אני בת 23 ותמיד שואלים ולוחצים על שידוכים ואני פשוט מתעלמת מכולם..
הבעיה במה שהרב הציע זה שאני לא מסוגלת להתחתן עם משהו בכלל בגלל עניין המגע ואם זה בדרך הפרייה אז אין עניין בנישואין..
ואם אוכל במקביל לקיים קשר עם בחורה.. כי בכל אופן אני חייבת אהבה ומשהי שתקשיב לי ולא משהו.. אני חייבת שיהיה לי משהו בחיים שתגרום לי להיות מאושרת ושמחה.. אני חייבת בת זוג, רק אישה יכולה להעניק לי את זה כי בחיים לא אהיה מסוגלת לקבל את זה מגבר
ובנוסף, מה אומרים להורים?
איך מתמודדים עם שאלות של הסביבה שמכאיבות?
אני לא ישנה בלילות, אני רוצה להיות מאושרת
למה אני לא יכולה להיות נורמלית כמו אחרות ולהתחתן עם גבר ושתהיה לי משפחה?
אני פשוט מתביישת לכתוב לרב בצורה כזו..
אבל באמת שלא בחרתי להיות כזו..
ניסיתי תקופות ארוכות להדחיק ולהתחזק רוחנית אבל כלום לא עזר לי
ככל שאני מתבגרת.. השאלות מסביב מציקות..
איימתי לעזוב את הבית..
אין לי מקום שמבינים אותי
אף אחד לא יודע מה עובר עלי.. אנשים רק מכאיבים ועושים אתת זה גם בצורה מגעילה.
בבקשה אני חייבת תשובות
תשובה
זה כל כך כואב לקרוא את דבריך.
לקיים זוגיות עם אשה זה איסור.
אני חושב שיש כמה נקודות שצריך לבדוק אותם. וצריך להתייחס אל כל אחת מהם בנפרד.
האם ניתן לקיים חיים מאושרים במציאות הזאת. בלי הקמת תא משפחתי?
כיצד מגיבים לסביבה? להורים... לחברות...
איך להגיב לכאבים שאחרים מכאיבים אותנו (פעמים רבות ללא מודעות. שהרי יכול להיות שמשהו מדבר על אותם בעלי משיכה הפוכה. ומבזה את הנטייה הזאת, ומלגלג, ואינו יודע שבת שיחו סובלת מכך).
מה עושים עם הרצון העז לילדים?
האם באמת אין מה לעשות, ואי אפשר לשנות את המצב?
ועוד... ועוד...
נתחיל בשאלה האחרונה. האם באמת אין מה לעשות...?
הייתי מציעה לך לשוחח בעניין זה עם הרב מנחם בורנשטיין, הרב של מכון פועה )הטלפון במכון: 02-6515050 ) הבנתי שהוא עוסק בזה רבות.
צריך לזכור כי אין תמיד התאמה בין רמת האושר לנסיבות החיים. אכן אנו רוצים טוב. אולם האם נהיה בשל כך מאושרים? לא ברור.
יש נשואים עם ילדים אומללים. ויש כאלו שלא הצליחו בעניין המשפחה אולם הקימו חיים בעל איכות של אושר.
הצורך בזוגיות, והצורך בילדים הוא צורך שאינו יכול להפטר בשום דרך אחרת. אולם נדמה כי לכך אין פתרון. בכל אופן לא לי.
את צריכה אנשים שמבינים אותך. לדבר עם משהו בשר ודם שיודע ומכיר את כאבך, את הקרע שאותו את חשה.
יש כאלו. צריך רק למצוא אותם.
לגבי אלו שמעליבים ומכאיבים... הם עיוורים. עיוורים לכאב ולמצוקה.
ראי אותם ככאלו.
חזקי ואמצי
הקב"ה איתך תמיד, גם בכאב
את אף פעם לא לבד
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם