משיכה- טוב או רע??

שלום לך, שושן פורים שמח!
ההרגשה הרעה שכתבת עליה-ברורה ומובנת. האמירה הזו באמת חריפה מאד. צריך לברר עם אותו רב למה בדיוק התכוון בדבריו. באופן כללי-כשנמצאים בקשר יש 2 מישורים שחשוב לבדוק: 1. מבחינה שכלית-האם מתאים לי. הכיוון התורני/שאיפות/מטרות/מידות טובות/משפחה ועוד. 2.מבחינה רגשית-האם יש רצון להיות יחד/נעים לי להיות איתו ועוד. אין ספק ש-2 הצדדים חייבים להיות. הדברים האלו באמת צריכים בירור. קשר בין איש לאשה הוא דבר משמעותי מאד, הוא דבר שבו תלוי העולם כולו. וכך מספרים לנו חז"ל, שכאשר ביטלו חכמים את יצר העבודה זרה, רצו גם כן לבטל את היצר של התאוה בין איש לאשה, ובאמת ביטלו אותו וראו שלא היה תרנגול ותרנגולת שהזדקקו זה לזה ,ולכן-לא היה המשך לעולם..הכל נעצר-אין ילודה וכו'.חכמים הבינו מהר מאד שהעולם לא יתקיים בצורה כזו, ולכן החזירו את היצר העריות (יצר המין). הקב"ה ברא את העולם עם תפקידים ומשימות גדולות וחשובות, לשם כך הוא גם נטע בנו כוחות גדולים, שהם יהוו כלים לקיום היעוד שלנו. לצערנו פעמים רבות כאשר אנו לא זוכרים את היעוד שלנו, ואנו נותנים לאותם הכוחות שניתנו לנו לעבודת ה´, לפעול באופן משוחרר, נוצר מכך שהכוחות האלו מושכים אותנו לעבירות, וגם אם לא לעבירות ממש, פעמים רבות גורם לנו להרגיש שבלי הכוחות האלו אי אפשר לפעול כלום. דבר זה הוא בעיה, שכן האדם באמת צריך לעשות דברים בגלל שהוא מבין שזה רצון ה´ ממנו, שזו האמת ושזה נדרש ממנו, ולא בגלל שהוא מרגיש משיכה אל הדבר או דחיפה מגורמים אלו או אחרים. האדם צריך להיות מושל בעצמו, לדעת להחליט ולהיות רציני במה שהוא מאמין בו, במה שהוא יודע שנדרש ממנו. יחד עם זה חשוב שלא להתעלם מהכוחות האלו שנתן לנו ה´, חשוב שהכוחות האלו יהיו חלק מהבנין, שאז הבנין יהיה הרבה יותר עמוק, והרבה יותר חי. שכן הכוחות האלו הם כוחות חיים וכאשר עושים דברים בלעדיהם ממילא המעשה נהיה נטול חיות והאדם עושה "כמי שכפאו שד" והדברים לגמרי אחרת. הדרך הנכונה היא לפעול עם הכוחות עם כל האדם, ויחד עם זה לא להיות משועבד לצד אחד שלנו, לחלק אחד מהחיים שלנו, לדעת את הגבול של כל חלק מאתנו ובכך לבנות באופן אחראי ורציני וגם חי ושמח. הקב"ה ברא את הכוחות האלו שיחברו בין האיש לבין האשה על מנת לבסס את הבית שהם יבנו בית שבנוי מחלק רוחני וגם חלק פיזי-בוודאי שהוא חשוב ומשמעותי. קשר לנשואין צריך להיות כן מתוך חברות ומתוך אהבה ומשיכה, אך כל הכוחות האלו צריכים להיות ברורים בגבולות שלהם. כמובן שלא לעבור על איסורים, שגם זוג שחושב על נשואין, ואף זוג שהתארס וכו´ אסור להם לגעת אחד בשני, שזו הלכה ברורה ופשוטה. וגם אם מרגישים משיכה אחד לשני, וצריך שירגישו, אסור שהמשיכה הזו תפרוץ את גבולות ההלכה!! קשר של חברות ארוכה, הוא דבר מאד לא נכון, הוא נותן לכוחות הטובים של האדם לפעול, ומגביל את ההתקדמות ואז יש בעיות גדולות שיוצרות מכך, ואף הכוחות באים ומתעוותים. לכן חשוב לדעת להחליט להתחתן, לא למשוך זמן רב מידי עד ההחלטה, (יש מקרים מסויימים בהם נוהגים אחרת-כל מקרה לגופו)ייתכן ואותו רב התכוון כי ההחלטה להתחתן איננה אמורה להיות קשורה לתחושה של רק משיכה בין האיש לבין האשה, אלא על יסוד של החלטה משותפת ורצינית לבנות בניין עדי עד,בית משותף של קדושה וכו´. לכן חשוב לדעת, שאת המשיכה הזו בין האיש לבין האשה וכמובן ההיפך, יצר הקב"ה לא לחינם, יש לה תפקיד חשוב, וכאשר יודעים להשתמש בה באופן הנכון היא דבר נפלא וחשוב, אך כאשר לא יודעים לעשות זאת היא עלולה להזיק הרבה מאד. לכן, אל תילחמי נגד התחושה הזו, אלא תכווני אותה באופן הנכון, אל תתני לה להוביל אותך בלא שהשכל יהיה מעורב ומגביל בדברים הנצרכים, ובכך תהיי מאוזנת באמת. בנוגע לשיחה שהבחור שמע-העולם החרדי נוהג אחרת בנושא הזה-הדעות שונות בכמה נק' משמעותיות. רק דעי-כי אנשים שהתחתנו ללא מחשבה אמיתית-האם האיש הזה טוב לי ויוכל להקים בית טוב וכו', או שהתחתנו מהסחפות רגשית-מוצאים את עצמם בבעיות אח"כ. חשוב לפעול בצורה ישרה ולברר לעצמך האם נכון בשל הזה להיות ביחד.. אשמח מאד לענות לשאלות נוספות. בהצלחה רבה, רק טוב... עדי-חברים מקשיבים adigut@walla.com