שאלה
משה רבינו מסנגר בכמה הזדמנויות על עם ישראל, כלפי ה', בו בזמן שכלפי העם, אינו חושך מהם שבטו. אף פעם לא אמר להם ולו מילה טובה אחת, מעצמו. גם כשנפרד מהם, בנאומי ה"צוואות", התוכחות וכו', של חומש דברים. האם לא מוזר? מילה! 40 שנה מנהיג! האם מוכרת לכם התייחסות של מישהו בספרות חז"ל והשותי"ם, שנגע בנקודה זו? מחפש כבר שנים. אשמח למידע חדש. תודה
תשובה
שלום רב
הספר "ציר וצאן" של הרב משה ליכטנשטיין בהוצאת "תבונות" (אפשר לראות עליו באתר http://www.herzog.ac.il/tvunot/book_list.html ) שמנתח כולו את הנהגתו של משה ויחסיו עם העם, ממצרים ועד ערבות מואב, יכול אולי לעזור לך.
כמו כן באתר הVBM (בית המדרש הוירטואלי)בשיעורים על הפרשות:שמות,כי תשא,פקודי,שמיני, אחרי מות,תחילת ספר דברים, ורוב ספר במדבר
( http://www.etzion.org.il/vbm/parsha.php )