משבר רציני

שלום וברכה

יסודות האמונה שמהווים בסיס משמעותי דיו לחיים אמוניים בגיל צעיר – אינם יכולים עוד להחזיק מעמד בגילאים מבוגרים יותר. הדבר פשוט – את נעשית מבוגרת יותר וזקוקה לעומקים יותר גדולים; מציאויות החיים שאת פוגשת מעלות שאלות הרבה יותר קשות; את נחשפת לעולם מורכב יותר ועמוק יותר, ועוד ועוד. לפיכך, העובדה שאת נמצאת בסערה זו כעת היא כל מובנת וכל כך צפויה, והדבר הראשון שאת צריכה לעשות הוא לא לראות בכך משבר אלא הזדמנות.
שכן שתי דרכים פתוחות בפנייך. האחת היא להתייאש מכל עולם האמונה, להחליף לבוש במשמעות החיצונית שלו אולם הרבה יותר במשמעות הפנימית שלו, ולוותר על הקומות העליונות שהאמונה יכולה לאפשר לך לטפס אליהן ולהגיע לעומקי חיים יותר ויותר גדולים. השניה היא להכריע כי לפנייך עומדת הזדמנות ענקית – להפגיש את התמימות האמונית שהייתה בך עם המציאות המורכבת והקשה שאת עומדת בפניה, והריקוד הזה שבין שני הדברים הוא מהות חיינו: לעשות את האמונה עמוקה יותר ואת העולם שאנו פוגשים טוב יותר.

קשה עכשיו. קשה בעקבות אסון שפקד את הבית; קשה לראות כי גם בני אדם שקרובים לאמונה יכולים להתנהג בצורה מעוותת, ולעתים אף יכול לקרוא שדווקא האמונה היא זו שגורמת להם את זה (מרוב עיסוק בנושאי שמיים הם עוורים לנושאי בשר ודם); קשה לפגוש עולם שבו לא כולם תמימי לב ונקיי ידיים.
אלה העובדות. מה שתלוי בך אינו העובדות. מה שתלוי בך הוא התגובה לעובדות. את יכולה להישבר. את יכולה להחליט כי את תטביעי חותם על העולם – לפחות על זה שקרוב אלייך – וזאת בשני כיוונים. הן בכיוון של מאבק נגד העוול והצביעות בעולם, וניסיון להפוך אותו לטוב יותר; הן בכיוון של העמקת האמונה, וידיעת מהות ההתמודדות עם הרע והעוול שיש בעולם. הדרך השניה תוביל אותך למחוזות הרבה יותר טובים והרבה יותר גבוהים.
הסבל של האחרים והסבל הפנימי שלך הוא האתגר. היינו שמחים בלעדיו, אולם כשהוא נמצא – ההכרעה שלנו היא מה לעשות מולו. אני מאוד מאמין בדרך השנייה, ומציע לך לבחור בה.


כל טוב, ואשמח לעזור עוד.