שאל את הרב

מרגישה שהשמחה אבדה לי

חדשות כיפה חברים מקשיבים 30/09/10 21:34 כב בתשרי התשעא

שאלה

שלום לכם!

אני בכיתה ט'.

אני לא ממש יודעת איך להגדיר את התחושה הזאת..

פעם הייתי טיפוס נורא שמח. כל מיני צחוקים ולדבר כזה בציניות וכו' והרגשתי בלב, בנשמה טוב. הייתי צוחקת באמת.

היום אני מרגישה שזה שונה. בשביל לצחוק באמת מכל הלב- זה דורש הרבה מאמץ.. זה כבר לא בא לי בטבעיות.

אני טיפוס פחות שמח (בעיקר בבית כי בחוץ אני משתדלת להיראות סבבה) וזה נורא נורא מפריע לי.

עכשיו גם דברים לא אמיתיים / רציניים משפיעים לי נורא מהר על המצברוח: בגדים, חברות, או סתם כל מיני דברים בסגנון..

אשמח לתשובה מהירה כי זה נורא מפריע לי!

תשובה


בע"ה

שלום לך!

את מתארת בשאלתך תהליך שאת מרגישה שעבר עלייך – תהליך שבו מנערה תוססת וצוחקת הפכת ליותר סגורה ופחות שמחה. מפריע לך שאת מרגישה מין "כבדות", ושמה שמשפיע לך על מצב הרוח אלו דברים שהם דווקא חיצוניים יותר – חברות, בגדים וכו´.

מובן שהתשובה יכולה להיות נעוצה בכך שעברת בזמן האחרון משהו שמעיב עלייך ואולי כדאי שתשאלי את עצמך אם זה העניין. אך גם אם לא – אכן יש שלבים בחיים שבו אנחנו מרגישים את השמחה שבנו נפגמת, מרגישים שאנחנו קצת שוקעים בעצמנו ונותנים לדברים סתמיים להשפיע עלינו. בחסידות קוראים לזה "רצוא ושוב" – מעין תנודה כזאת של מעלה-מטה, התרחקות והתקרבות למי שאנחנו ומה שאנחנו רוצים להיות.

אז קודם כל, דעי שהתהליך הזה הוא טבעי ואפילו בריא. עד עכשיו אפשר לומר שבמידה רבה העולם שלך היה פשוט – הכל "זורם" ונעים, לא מסתבכים יותר מדי... ועכשיו הגעת לשלב ולגיל שבו עיצוב האישיות ובירור האני הפנימי שלך תופסים יותר מקום. אנחנו כאנשים תמיד מתקדמים ומשתנים, לא רק שינוי במראה החיצוני אלא גם שינוי של תכונות פנימיות – תחשבי על עצמך לפני שנה ותחשבי כמה השתנה מאז ובמה התקדמת והתפתחת... יכול להיות שגם המחשבות שמעסיקות אותך היום הן לא המחשבות של פעם – כי את מתחדשת, את כמו דורשת מעצמך לעבור איזושהי חוויה של הסתכלות והתבוננות פנימה.

את בעצמך אומרת – הנה, מה שמשפיע עלי אלו דווקא הדברים ה"לא אמיתיים"! כלומר שאין כבר את "מה כיף לי" ו"מה לא כיף לי" אלא יש אמת, יש את מה שנכון... הכל תופס משקל גדול יותר. על דרך המשל, המידה שלבשת פעם כבר לא מתאימה לך היום, וכך גם במידות הנפש. אם פעם השמחה באה לך בטבעיות ובקלילות הרי שהיום יכול להיות שהעומק החדש והמקום החדש שבך דורש גם מהשמחה להעמיק. ככל שהאדם גדל הוא צריך להגדיל את תוכיותו יחד איתו – וכך ככל שתתבגרי ותעלי גם ילכו וישתכללו, בעזרת ה´, כוחות של יראת שמיים ומידות טובות שיש בך. ייתכן ומשהו בראייתך על העולם השתנה ולכן את שונה – מה שגם אומר שאופן השמחה שלך משתנה. כמו שיש אנשים שמביעים שמחה באופן רועש ויש שמביעים זאת באופן שקט, את אומרת שפעם היית צוחקת ומצחיקה וצינית – אבל האם זה עדיין מתאים לך עכשיו?

טבעי שתרגישי שהמצב מפריע לך, כהגדרתך, אך אני גם מציעה לך לא להילחץ. תזכרי שזהו שלב אחד מיני רבים בדרך הקשה אך מופלאה שאת עוברת כשאת מגלה את עצמך עוד ועוד. הפיתרון הכי מעשי הוא לחשוב עם עצמך מה עושה אותך שמחה – לא בהכרח שמחה כמו פעם אלא דווקא שמחה אמיתית שמתאימה לך היום, שאת כנראה לא אותה ילדה שהיתה פעם. לא בלחץ אלא בנחת, תני לעצמך להשתחרר ולאט לאט לגלות מה באמת עושה לך טוב ואיפה עכשיו את מוצאת את מקומך כך שמעיין השמחה יוכל לנבוע... וכמובן, זכרי שהכל זה תהליך – אל תפחדי אם הדברים חוזרים על עצמם, אם זה בשמחה או אם במשהו אחר. נצלי את השנים שלפנייך לבירור האמת הפנימית שלך וגילוי כל כוחות רבים שטמונים בך, מתוך ידיעה שחלק מהעליה והצמיחה האדירה זה הנפילות הקטנות, ההרגשה שמשהו הוא בכל זאת שונה ומעיק ומוזר. הכל מוביל אותך בסופו של דבר למקום שיועדת להיות בו.

וכמובן, שתזכי לשמוח באמת!

מוזמנת לפנות במייל לכל שאלה או הרחבה.

בהצלחה!

ליאורה

leora.d.c@gmail.com


כתבות נוספות