מרגישה ריקנות - זה גיל ההתבגרות?!

ואם נגיד לך פה שזה קשור לגיל, זה יגרום לך לומר -
´מממ, סבבה, אז אני אשאר עצובה בשנה הקרובה, ואז יחזור לחייך´??
אז לא. ממש לא אפילו. כי לא ככה אנחנו צריכים לחיות ת´חיים שלנו..
וכן, גיל 13 זה מה שקוראים לו במעין חרדה מסוימת ´גיל ההתבגרות´,
ויכול להיות שבגלל שעובר עלינו משהו חדש, ואנחנו מתחילים לגדול קצת, לחשוב מחשבות חדשות, להתעניין בדברים אחרים, ולשים לב למה שלא שמנו אליו לב עד היום, אז אנחנו לא הכי יודעים איך להסתדר עם כל זה בבת אחת..
אז דבר ראשון שצריכים להבין זה - שזה הכי טבעי בעולם שהגיל הזה יכול לגרום לנו להרהורים, למחשבות - כן, אבל להיות עצובים – ממש ממש אין סיבה.
ודבר שני - להבין מול מה באמת אנחנו עומדים, ולברר לעצמנו על מה בדיוק יש לשמוח, שזה בדיוק בעצם, מה שאת עושה.
כדי להיות חזקה יותר בכדורגל, את מתאמנת בכדורגל.
כדי להיות חזקה יותר במתמטיקה, את מתאמנת במתמטיקה.
כדי להיות חזקה יותר באמונה, את צריכה להתאמן באמונה.
א-מ-מה? עכשיו יבואו כל החכמולוגים ויאמרו - להתאמן זה ממש לא התנאי היחידי, כדי באמת להצליח חייבים גם כשרון. אז לכל אותם תוהים, וגם לעצמנו חשוב לדעת ולהזכיר – אנחנו נולדים ´בילד אין´ עם הכישרון המדהים הזה, ומה שנשאר לנו זה להירשם לחדר כושר, ולא להישבר בדרך.

העצה שלנו אלייך היא למצוא איזה חברותא, איזה ספר ללימוד בנושא שאת מתחברת אליו.
ולקבוע, כל יום בשעה מסוימת שאת יושבת ולומדת. זה יכול להיות לבד, זה יכול להיות עם חברה או אחות,
זה יכול להיות בטלפון, במיטה, ברכבת.
תמלאי את עצמך בדברי תורה. תמלאי את עצמך באהבת השם.
את תראי איך מאליו הכל יהיה טוב יותר, ושמח יותר.
רוטינת החיים שלנו היא סוחפת, ואם אנחנו לא עוצרים להתמלא מידי פעם – אנחנו מרגישים ריקנות וריחוק.
וזה יהיה הקו הישיר שלך לחיבור, לרצון עמוק ולאהבה.

עכשיו החופש הגדול, וזה אחלה זמן שבעולם לעשות את כל מה שבא לך באמצע השנה ואין לה זמן אליו. כל מה שאת חשבת עליו בהקשר של ´אם היה לי זמן הייתי עושה את זה´.
תדאגי לנצל אותו טוב ולנוח.
קיץ טוב,
חברים מקשיבים