שאלה
שלום ותודה רבה,
לאחרונה אני מרגישה קצת קיצונית (לא יודעת אם זאת המילה המתאימה) מהי קיצוניות?!
היא חיובית או שלילית...?
לדוגמא:
*"מקפיץ" אותי לשמוע שימוש במילים לועזיות ,
ממש מפריע לי....
* אני לא אוהבת לשמוע את השיכבה שלי שרה כל מיני מורלים חסרי תוכן משמעותי ...
מצד אחד- זה כ"כ מפריע ומציק לשיר יחד איתן,
ומצד שני- הן השיכבה שלי, חשוב לי גם הגיבוש איתן והרמת המורל השיכבתי שלנו..
* כל שיר שאני שומעת אני ממהרת לחשוב האם הוא נקי\ משמעותי או לא.. גם שירים שאני אוהבת ,אני נמנעת מלשמוע מחשש ההשפעות שיש להם על הנפש.
איך מסננים את השירים שלא יזיקו לי (כל עוד הם לא גסים ו"רק" קלילים וחסרי תוכן)?
האם להתעקש על רגישות והזדעזעות מכל מיני דברים "קטנים" או שאני מציבה לעצמי רף גבוה מדי שיהיה לי קשה לעמוד בו (כמו- לשמוע רק מוזיקה חסידית, או לעשות רק מורלים ערכיים)
תודה רבה,
סליחה אם זה לא היה ברור...
*
תשובה
שלום לך!
דבר ראשון- אל לך להרגיש 'קיצונית'.
אין כזה דבר קיצוניות בעבודת ה' ובטהרת הנפש.
עם זאת צריך מאוד להיזהר לא להכריח את הסביבה להגיע לרמת הדקויות אליה את הגעת- כל עוד לא מדובר כאן בהלכה ברורה אלא רק בהחמרות מצד חסידות. (כמובן שגם בענייני הלכה ברורה לא מכריחים...)
הרמה אליה את הגעת וכל רמה אחרת שאדם עומל עליה- היא רמה שאם לא שומרים עליה- נופלים ממנה.
וכך גם את צריכה להתייחס אליה.
תשיכי לקפוץ מכל דבר שאינו ערכי (אפשר להתגבש עם השכבה גם בדברים אחרים או לחילופין- לעשות איתן מוראל לא ערכי כשאת מסבירה לעצמך מה הערך בענין- הגיבוש...)
וכמובן- כל הזמן להתפלל לה' שיכוון אותך נכון.
ונסי לפתח את הנקודה לא רק ברגש- אלא גם בשכל.
חפשי חברותא מתאימה, ושבי איתה על ספר שמדבר אל שתיכן, חפשי שיעורים שמדברים על הנושאים שמדברים אליך (יש גם באינטרנט) וכו'.
כאשר מעגנים את הרגש בשכל- יש הרבה יותר סיכוי לא ליפול מהרמה הרוחנית.
בברכה,
נועה ועמיחי,
צוות ישיבת צפת.
(המשיב אינו רב)
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם