מרגישה לפעמים צבועה

שלום.

אני כ"כ מבינה את התחושה שלך.
וכ"כ יודעת על מה את מדברת,
אבל מסתבר, שאם כתבת את המכתב הזה את רחוקה מלהיות צבועה- מעצם העובדה שיש לך מקום בנפש שלא מוכן להשלים עם המצב..
צריך לעבוד ולשפר, ואנחנו נמצא ביחד את הדרך לעשות את זה,
אבל נתחיל מזה שאת משתיקה את היצר הרע הזה שלוחש לך כל הזמן באוזן שאת לא מספיק טובה ולא ראויה וצבועה וכו´ וכו´ (יש לו אחלה אוצר מילים).
פשוט תתעלמי ממנו, חצי מהתחושות שלך הן עבודה שלו.
אלוף הייאוש.
אחרי שהוא שתק אפשר להתחיל לברר ואז לעבוד.
קדימה!
אמרת שאת יודעת את ההלכות ומאמינה בקב"ה בכל לב,
וזו קרקע נהדרת להתחיל לעבוד עליה .
לזרוע בה קצת זרעים של שמחה, של דבקות.
להגיע אל עבודת ה´ ממקום קצת אחר, יותר חי, פחות מהמקום של מותר, אסור, שכר ועונש.
אין לנו ספק לרגע שיש להם מקום ושהם חלק מהעניין .
אבל אם נצליח להבין שבכל דבר טוב הכי קטן שאנחנו עושים, יש כ"כ הרבה אור, כ"כ הרבה שפע, אולי יהיה לנו קל יותר.
כל מצווה קטנה שאנחנו מקיימים מקרבת אותנו עוד קצת אל הקב"ה, קושרת ביננו,
מצווה- מלשון צוותא – אנחנו והשי"ת יחד. יש זכות גדולה מזה?
לחבור אל המלך.. ולשמח אותו, בדברים שהם לכאורה קטנים... ובעצם הם כ"כ גדולים.

ומהצד השני כל דבר רע הכי פיצפון שאנחנו עושים, מונע טוב בעולם, פוגם בקשר שלנו איתו יתברך, ועם כל הצער שבדבר, יום אחד הוא גם ישמש נגדנו – בחיים האלה ממש...
דווקא כשנרגיש שאנחנו הכי רוצים להתכוון בתפילה, פתאום יקפוץ הזיכרון הזה של החטא ויבלבל כ"כ.
וזה כואב...
ואני מבינה מאוד את הקושי שלך להתמיד,
אולי כדאי שלא תהיי כ"כ קשה עם עצמך,
שתלכי צעד צעד, אף אחד לא חייב לדעת, אלה דברים שבינך לבין הקב"ה.
תיקחי מצווה שקשה לך לקיים, תלמדי עליה, מה הטעמים שלה- הפנימיים יותר, בפשטות, תנסי לראות ולהבין מה הטוב שבה ואיך אפשר לקיים אותה בשמחה..
אני זוכרת שבפעם הראשונה שמישהי אמרה לי שהיא אוהבת לקיים מצוות הייתי קצת המומה, לא הבנתי איך זה אפשרי..
אבל..
מהמשפט הזה שלה יצאתי לחפש את הדרך לשמחה בקיום מצוות
וזה אפשרי,
זה קשה אבל אפשרי.

אולי אפילו תוכלי לשבת עם החניכות שלך על הדברים ותנסו להבין אותם יחד.
פשוט תלמדי אותם דברים שאת יודעת שקשים גם לך.

תוכלי לערוך גם איזו שהיא טבלה שבה תעקבי אחר ההתקדמות שלך.
תחזקי את עצמך עם נקודות חיוביות קטנות שבהם את רואה שינוי ואפילו קטנטן..
רבי נחמן מלמד אותנו בתורתו, לאסוף את הנקודות הקטנות, לא לחפש את הגדול דווקא.
קצת יותר טוב מאתמול, זה הכיוון....
תסמני כל יום נקודה אחת נוספת שבה את רואה הבדל.

ואפשר גם ללכת לשיעורים,
אם את גרה באזור ירושלים אני אשמח להמליץ לך על כמה ממש טובים.
אפשר לפנות אלי במייל: gilat.t1@gmail.com
אני אשמח לעזור.

בהצלחה ורק טוב.
גילת.