שאלה
שלום רב,
בעלי חזר בתשובה ואני לא, בכל אופן לא מתקדמת בקצב שלו אצלי הדברים כנראה צריכים להיות ברורים אין לי מושג למה.
הוא החל בתהליך הזה לבדו ואני לצערי עדיין לא שם.
אני מרגישה שאני רק מרצה ועושה דברים למען אורח חייו החדש ולמען הילדים אבל בשבילי אין כלום אין פשרות.
אני שומרת נידה , כשרות, ומנסה להתחבר לשם יתברך אבל לצערי אני עוד לא שם.
איך מתמודדים ? למה אני צריכה את הקיום הזה שהרי בעלי רק מתרחק ממני . לא רואים כבר טלוזייה יחד לא הולכים למקומות יחד
כל אחד בחייו הוא.
תשובה
שלום
ב"ה שבעלך חזר לאורח החיים הישראליים כפי שהיו תמיד אלפי שנים.
טוב שאין בך צביעות אלא יושר וכנות. המשיכי לברר את אמונתך ע"י לימוד והעמקה לאט.
בעלך צריך לאפשר לך את צרכייך, וגם לחוות איתך את הדברים החשובים לך בהיותם כשרים, כגון בילויים שמחים וכד'.
קיום המצוות שלך כרגע הוא ייצוגי ורק עבור אהבת בעלך, כך היא האהבה- לעיתים משקיעים עבורה גם הצגות.
אך בע"ה בעתיד תזכי לאמונה וקיום שלם, נסי להגיע לשם בקצב הנכון לך.
חזקי ואימצי