מרגישה גאוותנית

שלום ורד,
קודם כל, אני רוצה לומר לך תודה גדולה. ומדוע? כשחשבתי מה לענות לך, הרגשתי שאני לא מספיק יודעת וייתכן וגם אני נגועה בדבר. לכן למדתי קצת את הנושא, קראתי סיפורים בנושא, והרי תשובתי מוגשת לך:
אני רוצה לפתוח בסיפור חסידי ובניתוחו ע"י הרב אריה הנדלר:
חסידים מספרים כי פעם אחת שאלו לו לרבי אהרון מקארלין מה למד אצל רבו, המגיד הגדול ממזרישט: "לא כלום" אמר. וכשהפצירו בו לבאר את דבריו הוסיף: "את הלא כלום למדתי. את הוויתו של לא כלום למדתי. למדתי שהנני לא כלום, ואף על פי כן הריני בנמצא".
הגישה המקובלת ביחס למידת הענווה אומרת שעל האדם לגמד את עצמו בפני עצמו. אם רוצה האדם להתקרב אל בוראו, עליו להתבטל, להשתדל להחשיב את עצמו עד כמה שפחותץ עליו להגיע ל"לא כלום". ענווה אין משמעותה אובדן עצמי, אלא כמיהה לביטול האני המנופח, הפבול הטפל וחסר המשמעות ובמקביל ליצור הוויה חדשה הצומחת מתוך הלא כלום. אנו פוגשים בסיפורי התנ"ך דמויות רבות המסמלות את הענווה ולמרות זאת הן דמויות פעילות מאוד המכירות בערך עצמן.
למצב כזה את צריכה לשאוף להגיע. מצד אחד להרגיש שבאמת את בעולם בכדי לדבוק ברבונו של עולם. את כרגע במצב של תינוק שתלוי כל כולו בהוריו ואל תשכחי שבתת מודע של התינוק הוא יודע שהוריו רוצים בטובתו. אך לא לשכוח לצמוח מז, לבנות אישיות טובה, בעלת מידות טובות ואישיות חזקה.
"כל אדם שיש בו גסות רוח, אמר הקב"ה: "אין אני והוא יכולים לדור בעולם", עד כדי כך חמורה הגאווה. מבחינתי גאווה פנימית וחיצונית זה היינו אך, את סתם מקשה על עצמך להסתיר אותה. הגאווה הפנימית לפעמים גורמת לאדם לרצות להראות עניו, אבל זוהי איננה ענוה נכונה. היא כמו בלום נפוח שכאשר הוא מתפוצץ, לא נשאר כלום, הוא מלא באוויר.
יש לך את היכולת לעבוד על עצמך להגיע למצב שהקב"ה מבקש מאיתנו: "מאוד מאוד הווי שפל רוח", עצם הנכונות שלך היא צעד ענק לרצות להיות טובה יותר. אשרייך...
מספרים על רבי זושא שאמר לכולם שכאשר הוא יעלה לפני בית הדין של מעלה לא ישאלו אותו מדוע הוא לא היה משה רבינו, אלא מדוע הוא לא היה רבי זושא?
את צריכה לשמוח במה בתכונות שלך ולעבוד עליהם שתהיינה טהורות וטובות, שתעזורנה לך למלא את ייעודך בעולם.
בכל דבר שקורה לך בחיים, תחשבי שזה מכוון מלמעלה, נכון, את היית עכשיו טובה, הצלחת במבחן, את מעולה - אבל, זה בזכותו של רבונו של עולם, הוא כיוון אותך לעשות כך וכך, הוא נתן בך את התבונה להצליח במבחן.
זה מה שנקרא: "נותני חסות". באמצע תוכנית הכי מוצלחת או הצגה מעולה, יפסיקו הכל בכדי לפרסם את נותני החסות. כך גם אנו, צריכים לא לשכוח את אבינו שבשמים שבזכותו אנו כאן.
דבר נוסף שכדאי לך הוא - לקרוא ספורים על גדולי ישראל בנושא הענווה. את יכולה ללמוד מכך המון. כיצד מצד אחד הם ענווים, שפלי רוח כלפי רבונו של עולם, ומצד שני הם ענקיים, גדולי הדור. כולם צובאים על דלתם.
שתזכי להגיע לענווה אמיתית,
אשמח לקבל ממך תגובה ולהמשיך ללמוד יחד על דרכו של רבונו של עולם בעולם,
בהצלחה,
רעות
yohi253@walla.com

[תזכורת]: כתבנו מה שנראה לנו, אבל אין כמו שיחה אישית, דרכה אפשר להבהיר הכל טוב יותר, לשוחח אחד על אחד ולהעלות כל נושא שרוצים, ואפילו ליצור קשר אישי. לכן, אפשר תמיד – בשמחה! לפנות גם לקו הטלפון של חברים מקשיבים, שפתוח בימים ראשון עד חמישי בין השעות 9 ל1 בלילה, והמספר הוא: 026518388. סודיות מובטחת. אנחנו מחכים!