שאלה
כבוד הרב,
לאחרונה התחלתי לחקור את מקור ההלכה של שמירת נגיעה.
ראיתי שנוהגים להסתמך על המקור ברמב"ם בהלכות איסורי ביאה פרק כ"א הלכה א' ועל שולחן ערוך אבן העזר סימן כ' סעיף א', וגם על השגות הרמב"ן לספר המצוות מצווה שנ"ג. הבעיה שלי היא שמופיעה שם האיסור רק לגבי אחת מן העריות, אבל כידוע סתם מישהי רווקה שאין לי שום קשר אליה היא לא ערווה ואפילו לא שנייה לעריות...
אם כן אשמח לדעת על מה כן מתבסס האיסור הנ"ל.
אשמח לקבל מקורות מפורטים לעיון.
תשובה
שלום
היא נידה, ולכן דינה כעריות.
היא אינה יכולה לטבול בשל גזירת הראשונים לגדור פרץ, ולכן עד החתונה, יש לשמור נגיעה מכל הנשים. וגם לאחר החתונה בימי נידות יש לשמור הרחקה כראוי.
עיין ב"ח ופרישה על טור אבה"ע תחילת סימן כא המסבירים את הרציונאל ואת ההבדל בהלכה בין אשתו נידה לעריות רגילות, ובב"י שם שמפרט את הגמ' בעניין.
כל טוב