מקורות למצוות כיבוד הורים

ב"ה


ברכה ושלום.


ישנם 2 משורים למצוות כיבוד הורים.
האחד מופיע בעשרת הדברות "כבד את אביך ואת אמך ..."
השני מופיע ב ויקרא פרק יט

ג) אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ אֲנִי יְדֹוָד אֱלֹהֵיכֶם:

ומצוות יראה ומצוות כיבוד הם 2 מצוות שונות.
בשאלה ששאלת התשובה תלויה בסיטואציה יש פעמים שצריך לכבד הוריו אפילו שמכים ויורקים בפניו כמו בסיפור הידוע שמופיע בתלמוד ויש פעמים שצריך למחות.
ויש פעמים שחייב ביראתם ולא בכבודם או ההפך.

אם אתה עושה עבודה בנושא זה כדאי לך לעיין במפרשים על מצוות כיבוד אב ואם
וכן בשולחן ערוך חלק יורה דעה סימן ר"מ .שם יש לך הגדרות מדוייקות לגבי מצווה זו.


אני מעתיק לך את דבריו של ספר החינוך על מצווה זו :








ספר החינוך מצוה לג

מצות כיבוד אב ואם

לכבד האב והאם, שנאמר [שמות כ', י"ב] כבד את אביך ואת אמך וגו', ובא הפירוש [קידושין דף ל"א ע"ב], אי זהו כיבוד. מאכיל ומשקה, מלביש ומכסה, מכניס ומוציא.

משרשי מצוה זו, שראוי לו לאדם שיכיר ויגמול חסד למי שעשה עמו טובה, ולא יהיה נבל ומתנכר וכפוי טובה, שזו מידה רעה ומאוסה בתכלית לפני אלהים ואנשים. ושיתן אל לבו כי האב והאם הם סיבת היותו בעולם, ועל כן באמת ראוי לו לעשות להם כל כבוד וכל תועלת שיוכל, כי הם הביאוהו לעולם, גם יגעו בו כמה יגיעות בקטנותו. וכשיקבע זאת המדה בנפשו יעלה ממנה להכיר טובת האל ברוך הוא, שהוא סיבתו וסיבת כל אבותיו עד אדם הראשון, ושהוציאו לאויר העולם וסיפק צרכו כל ימיו, והעמידו על מתכונתו ושלימות אבריו, ונתן בו נפש יודעת ומשכלת, שאלולי הנפש שחננו האל יהיה כסוס כפרד אין הבין, ויערוך במחשבתו כמה וכמה ראוי לו להזהר בעבודתו ברוך הוא.

דיני המצוה. כגון כבוד זה מנכסי מי חייב לעשותו אם משל אב או משל עצמו, והלכה משל אב אם יש לו נכסים לאב, ואם לאו יחזר הבן אפילו על הפתחים ויאכיל אביו, וכיבוד אב ואם אי זה קודם, ועד היכן כבוד אב ואם, ואם מחל על כבודו אם יהיה מחול, ואם יראנו עובר על דברי תורה באי זה לשון ימנעהו, ואם יצוהו אביו לעבור על דברי תורה שלא יאמינהו בזה, וכי חייב לכבדו בחייו ובמותו, וכיצד הוא הכיבוד במותו, ויתר פרטיה, מבוארין בקידושין [דף ל' ע"ב ואילך], וקצת מהן במקומות מהתלמוד.

ונוהגת בכל מקום ובכל זמן, בזכרים, ובנקבות כל זמן שאפשר להן, כלומר בכל עת שלא ימנעו אותן בעליהן. ועובר עליה בטל עשה, ועונשו גדול מאד שנעשה כמתנכר לאביו שבשמים. ואם יש כח בבית דין כופין אותו, כמו שכתבנו למעלה [מצוה ו'] שבביטול עשה כופין בית דין.








בהצלחה,






עוזיאל