שאלה
ברור לי מעל כל ספק שיש איסור נגיעה. ניסתי להסביר למישהו על ההגדרות של האיסור ונתבקשתי להביא מקורות. כמובן שבאופן פשוט אפשר להביא את הרמב"ם והשו"ע, אך מתוך עיון בהם אח"כ נתקלתי בבעיה - אין הם מזכירים את האיסור של נגיעה שאינה דרך חיבה, וזה נראה לי תמוה. אפשר לקבל מקורות ראשונים ואחרונים מספרות ההלכה והשו"ת שכותבים באופן פשוט ביותר שזה אסור?
שאלה נוספת באותו עניין:
לא מצאתי את המקור לאיסור של נגיעה דרך חפץ, כגון: לגעת במישהי דרך בקבוק כדי למשוך את תשומת ליבה (לא דרך חיבה), או אפילו להרביץ לה בצחוק בעזרת חפץ (כבר נכנס לגדר של חיבה לדעתי).
אפשר לקבל מקורות לדברים אלה?
תשובה
שלום לך.
לא תמצא מקורות למקרים עליהם אתה שואל, כי הנגיעה האסורה היא אכן נגיעה של חיבה, לשם חיבה, לשם ריגוש אירוטי.
אכן, אין באמת איסור לקרוא למישהי ע"י נגיעה בה, בעזרת סרגל או ענף דק.
חז"ל השתמשו בביטוי "הלב יודע אם לעקל אם לעקלקלות", שבא לומר כי יש הרבה דברים שאדם יכול לעשות, וכלפי חוץ להיתמם ולומר: "בכלל לא התכוונתי". הוא עצמו יודע אם התכוון או לא, והקב"ה, בוחן כליות ולב, בוודאי יודע גם. ולכן אתה מזכיר "הרבצה בצחוק", שנעשית בגלל שברור שאי אפשר ליגוע, אז עושים את אותו הדבר- בדרך שחוק, ש"כאילו" מותרת, אבל אתה מבין היטב שהיא בעצם אסורה, כי כל מהותה היא הערגה האירוטית. ולא נורא שאין מקורות לכך ברמב"ם ובשו"ע. לא צריך מקור לכל דבר. חבר טוב שלי נוהג לומר שבשום מקום ברמב"ם ובשו"ע לא כתוב שאסור להכניס חתול שחור לארון הקודש. אז מה, מישהו יגיד ש"זה מותר"???