שאלה
שלום לכבוד הרב !
לא מזמן שמעתי ממישהו שהמשנה עוסקת בנושא יחסי האישות בין גבר לאשתו עד כדי שכך שהיא קובעת לבעל מקצוע מסוים כמה פעמים הוא צריך לקיים יחסים עם אישתו, בנוסף שמעתי שאם בעל אינו מספק את עונת (מקווה שרשמתי זאת נכון) אישתו, היא רשאית לתבוע ממנו גט.
רציתי לדעת האם זה באמת נכון? ואם כן היכן במשנה זה נאמר ? והאם זה מוצא ביטוי בהלכה כיום?
בברכת ראש חודש שמח !
שלומי
תשובה
בס"ד
בקצור שו"ע סימן קנ - הלכות צניעות
האנשים הבריאים והמעונגים שפרנסתן במקומם בריוח ואין פורעין מס, עונתן בכל לילה.
הפועלים שעושים מלאכה בעירם, עונתן ב' פעמים בכל שבוע.
ואם עושין מלאכה בעיר אחרת, עונתן פעם אחת בשבוע,
וכן הסוחרים שיוצאים לכפרים עם חמורים להביא תבואה למכור וכן כיוצא בהם, עונתם פעם אחת בשבוע. והמביאין חבילות על הגמלים ממקום רחוק, עונתן פעם אחת בשלשים יום.
ועונת תלמידי חכמים מליל שבת לליל שבת.
וצריך לקיים העונה גם כשהיא מעוברת או מניקה. ולא יבטל עונתה אלא מדעתה כשהיא מוחלת לו וכבר קיים מצות פריה ורביה.
ואם מונע עונתה כדי לצערה, עובר בלא תעשה, שנאמר ועונתה לא יגרע:
כל אדם צריך לפקוד את אשתו בליל טבילתה, ובלילה שלפני יציאתו לדרך אם אינו הולך לדבר מצוה.
וכל שרואה שאשתו משדלתו ומרצה אותו ומקשטת עצמה לפניו כדי שיתן דעתו עליה, חייב לפקדה אפי' שלא בשעת עונתה.
ובאמת זה מופיע במשנה ומקורו בפסוק "ועונתה לא יגרע" שמלמד שלכל אחת יש עונה וזמן מיוחד לה. לפי עבודת בעלה ולפי כוחו ויכולתו.