שאלה
שלום רב
שמי צבי בחור דתי כיפה סרוגה ואני סובל מדיכאון וחרדה חברתית.
בעבר ניסיתי להתאבד שלוש פעמים ואישפזו
אותי במלקה סגורה בבית חולים לחולי נפש.
כשהתאשפזתי
שם , נתנו לי תרופות והם עזרו לי מאוד
ותפקדתי כמו אדם רגיל.
כיום התרופות לא עוזרות לי
והפסיכיאטר שלי מנסה למצוא לי
תרופה מתאימה. אפשר לומר
שהחיים שלי מחולקים ל 2 -
בלי תרופות - דכאון
עם תרופות - מתפקד רגיל
בתקופה שאין השפעה של תרופות אני מרגיש רע,
ויש לי נ ק יפות מצפון על כך שאינני
מצליח לקיים את כל המצוות.
האם ידונו אותי בשמיים על
התקופה שאני בלי השפעה של
תרופות כאילו אני אדם רגיל או רק
בתקופות שאני לא בדיכאון ?
תשובה
שלום וברכה
ראשית, אני מבקש לברך אותך בשנה טובה ומבורכת, ושתזכה לחיים טובים ומאושרים.
אין אנו יודעים את חשבונות השמיים. ברם, אנו מאמינים באמונה שלמה שאין הקב"ה עושה עוול עם בריותיו, ובשעה שאין אדם מסוגל לקיים את המצוות בשל העוברה שהוא מרגיש רע – אין הוא נידון על כך.
ישנו כלל של "לפום צערא אגרא", כלומר: לפי הצער והמאמץ שבקיום המצווה – זוכה אדם בשכר המצווה. מאוד סביר להניח כי הדברים נכונים גם בכיוון ההפוך, לאמור: אדם נידון על מעשיו הרעים לפי ההשקעה שהשקיע בהם. כיוון שאתה לא משקיע במעשים הרעים כי אם מתקשה בקיום המצוות בשל דיכאון שיש בך – אנו מאמינים כי אתה לא נידון על כך.
מנסים כל הזמן להתקדם.
כל טוב ושנה טובה