שאלה
בס"ד
שלום הרב!!
במסגרת שיעורי תנ"ך בבי"ס התבקתי להכין עבודה על מצוות קיום מוצא שפתיים (דברים כ"ג, כ"ד: "מוצא שפתיך תשמור ועשית כאשר נדרת לה' אלקיך נדבה אשר דיברת בפיך")
חלק מהעבודה הוא להתנסות בשאלת רב באינטרנט ולכן אשמח אם תוכל לענות לי בבקשה על השאלה הבאה:
המצווה אומרת לנו להקפיד לקיים את כל מה שאנחנו מבטיחים ומצהירים. ורציתי לשאול האם האמירה/ הבטחה הזו צריכה להיות בפני עדים או שכל אמירה אפילו אם אדם מבטיח לעצמו לבד חייבת בקיום??
תודה רבה!!
תשובה
שלום רב
עדים מועילים בבית דין. לזה הם נועדים וכך ההלכה מתייחסת אליהם. העדים לא נוגעים להלכות קיומיות המוטלות על כל אדם ואדם.
אדגים את הדבר: ראובן שאומר בפני שני עדים לשמעון שהוא חייב לו סכום מסוים - כאשר שמעון יבוא לגבות את חובו וראובן יסרב לשלם, בית דין ישמעו את העדים ויחייבו את ראובן לשלם לו.
לעומת זאת, אם ראובן נדר שיתן לשמעון סכום מסוים, בית דין לא יכול לעזור לו. זה לא סותר את העובדה שראובן חייב לעשות את הדבר שהתחייב עליו משום הציווי של התורה לקיים את הנדר שהוציא מפיו. הנדר של ראובן לתת לשמעון את הסכום היא מצווה בין אדם למקום שראובן חייב לקיים, ולא מצווה בין אדם לחברו - בינו לבין שמעון.
אריאל
(המשיב אינו רב)