מצוות מרגיזות

שלום רב

רוחה של השבת נקבע בשני כיוונים שונים - "שמור" ו"זכור", שנאמרו שניהם בדיבור אחד. מצד אחד יש דברים שבאים להזכיר לנו את השבת וקדושתה, ומצד שני יש מלאכות שאין לעשותם היות ואנו חייבים לשמור על קדושת השבת.
המלאכות, גם אם אינן קשות (האם קשה לכתוב או להדליק את האור?), אסורות היות והן מה שמוגדר כיצירה של דבר חדש. הקב"ה שבת בבריאת העולם מכל מלאכתו ביום השבת ועבר למהות אחרת של יצירה, שאינו כולל יצירת דבר חדש. אנו, בבקשתנו לחקות את מעשי ה', שובתים מכל מלאכה גם אם איננו מרגישים בה כל קשר לקדושת השבת. העובדה שאנחנו לא יוצרים דברים חדשים אלא מתענגים על מה שנוצר בימי המעשה של כל השבוע, היא מה שנותן לשבת את האופי המיוחד שלה.

גם אם דברים נראים לנו לא רלוונטיים, הם דווקא כן היות והמלאכות ותולדותיהן הן דברים הקשורים ליצירה ועשייה, שסותרים את מהותה של השבת.

אריאל
(המשיב אינו רב)