שאל את הרב

מפת הדרכים - איך מתיחסים ומה עושים?

חדשות כיפה הרב שמואל אליהו 26/05/03 14:23 כד באייר התשסג

שאלה

מה דעת הרב בנושא "מפת הדרכים"?

האם יש להתנגד לה, ואם כן- עד זה רמה של התנגדות?

האם יש לסרב פקודה במקרה של פינוי יישובים ח"ו?

אודה לכבוד תורתו אם יוכל לענות בהרחבה.

תשובה

בס"ד

קרא בבקשה את הספור הבא שמספרים לנו חז"ל. הסיפור הוא בארמית. אם תרצה יש לך תרגום אחריו. והפירוש הוא מה שקורה לנו היום.

הסיפור ממש מתאים לנו כיון שהוא מספר על אחד שעלה לארץ, רצה לישב אותה ולהביא גאולה לעולם. קרה מה שקרה לו מרוב טוב לב.

מדרש רבה ויקרא פרשה כב פסקה ד

["עובדא הוה בחד גברא דהוה סליק מן בבל יתיב למקרטא באורחא, וחמא תרתין צפרין מתנציין חדא עם חדא, וקטלת חדא מנהון חברתה. אזלת ההיא אחריתי ואתייה עשבא ויהב עלה ואחיית יתה. אמר טב לי נסב מן הדין עשבא ואחייה ביה מתיא דארעא דישראל. כי פרי וסלק חמא חד תעלא מית מקלק באורחא. אמר: טב לי מנסייא בהדין תעלא ויהב עליה ואחייה וסליק עד שהגיע לסולמי צור. כיון שהגיע לסולמי צור, חמי חד ארי קטיל ומקלק באורחא. אמר: טב לי מנסיא בהדין ארי, ויהב עלוהי מן עשבא וחיה, וקם ואכל יתיה. הוא דברייתא אמרי טב לביש עבדת - בישא עבדת. טב לביש לא תעביד - וביש לא מטי לך".]

מעשה באיש אחד שעלה לארץ ישראל. בדרכו הוא רואה שתי ציפורים רבות בניהם ריב גדול עד שאחת מהם הרגה את חברתה. ניסתה הרוצחת להחיות את חברתה המתה ועפה להביא ענף מ[עץ חיים], עץ שיכול לרפא חולים ואפילו להחיות מתים. הביאה ענף מאותו עץ, הניחה על חברתה וחיתה.

אמר אותו איש: טוב לי לקחת מהעץ הזה ולהחיות בו ישיני עפר, ישיני חברון, מתים בארץ ישראל - וכך אביא גאולה לעולם.

הולך האיש לארץ ישראל ובדרכו הוא רואה שועל מת. אמר האיש בליבו - אנסה את העץ הזה על השועל האם הוא באמת מחיה מתים?

הניחו על השועל המת - ובאמת זה פועל השועל חזר לחיים.

המשיך האיש בדרכו להביא גאולה כשהוא סוף סוף מתקרב להגשים את חלומו - לארץ ישראל. דרך של ימים ושבועות ארוכים מגיעה לקיצה. האיש שלנו מגיע לארץ ישראל. ועוד כמה ימים הוא יהיה בחברון בקברי האבות הקדושים. נכנס האיש לארץ דרך סולמה של צור שהיא השער הצפוני של ארץ ישראל.

תוכניות רבות בראשו. כל הזמן הוא מחזיק היטב את העץ בכיסו. עץ החיים שיכול להביא גאולה לעולם.

בדרכו הוא רואה חית טרף מוטלת הרוגה בצד הדרך, אריה מת. הוא לא יכול להתאפק הוא חייב לראות האם הוא יכול להחיות אותה בכוח העץ הזה. אולי העץ כבר יבש? אולי הוא לא פועל? הוא רוצה לנסות אותו שנית.

הניח האיש את "עץ החיים" על האריה המת - וזה עובד האריה מתחיל לזוז. התמלא האיש שלנו בשמחה. הנה עוד מעט ההיסטוריה משתנה. "עולם חדש" גאולה מגיעה לעולם. חזון העצמות היבשות מתתרחש מול עיניו, האריה החל לקרום עור וגידים,
לנשום
לחיות!
נס של ממש!!

קם האריה על רגליו חיפש משהו לאכול - ראה איזה בן אדם עומד מולו ושאג בכל כוחו. יופי יש לי ארוחה טובה בלי להתאמץ - קם, טרפו ואכלו.

***

כל התוכניות על הקמת ישיני עפר - אברהם יצחק ויעקב ממקומם נגנזו באותה שעה. האדם מת ואין מי שידע את סודו של אותו עץ חיים. העץ הזה אולי עוד מוטל בסולמה של צור, זרוק על האדמה עד היום הזה.

זהו שאומרים אנשים:

[עשית טוב למישהו רע - עשית רע.

טוב לרע לא תעשה - ורע לא יבוא עליך.]


{************}


שים לב שהסיפור הזה לא מתיחס לעובדה שזו ארץ ישראל שהקב"ה נשבע לנו ואנחנו מפירים את שבועתו. הסיפור זה מדבר על דרכי התנהגות בסיסים.

האיש הזה טעה בשנים. בפעם הראשונה שהוא שם את העץ המיוחד הזה שניתן לו על "שועל זקן רמאי" שכבר היה פגר מת והחיה אותו - הוא נכנס למסלול לא נכון.
יש לך ביד כוח של עץ החיים ואתה מחיה "שועלים שמחבלים בכרמים"?
למה לא תחיה ילדים פצועים?
למה לא תחיה בן אדם?
מישהו מעמך?

טעות הזו עוד נסבלת. השועל הזקן אולי יחבל בכרמים אבל הנזק שלו עוד נסבל.

הטעות השניה היא טעות נוראה וקריטית. כשהוא מחיה רוצח טורף הוא כבר מסכן את עצמו ואולי גם אחרים שאותו אריה ילך ויטרוף.


{************}


האיש הזה - אבו מאזן מוכר לנו - הוא מאלה שתיכננו בתש"ח לטבוח את כל תושבי הישוב היהודי בצפת גברים נשים וילדים. בחסדי ה' לא הצליח והוא ברח כמו כל בני עמו מהעיר הקדושה הזו.

הרוצח הזה רוצה לחזור לכאן. הוא רוצה להשלים את התוכנית הראשונית של בני עמו גם לטבוח את כל יהודי צפת ולעשותה עיר ערבית. וגם לעשות כן בכל הארץ.

יותר מפעם אחת הודיע הרוצח הזה שהוא חושב לחזור לכאן. האם הוא רוצה לחיות בשלום? - את זה הוא היה יכול בתש"ח. הוא לא רצה. הוא רצה מלחמה ונכשל.
מה עכשיו?
לתת לו פרס?
לתת לו עוד צ'אנס?
שינסו עוד פעם?
מי ישלם את המחיר?


{************}


האדם הזה הוא רוצח שידיו טבולות בדם של עשרים ושתים נערים ונערות מצפת. בני צפת שטיילו בלב הארץ, במעלות ונהרגו בדם קר על ידי שלוחיו בירי מטווח קרוב.

שלוחיו הישירים פצעו עוד למעלה משבעים נערים ונערות שעד היום הולכים עם פורטזות ורסיסים וצלקות בכל חלקי גופם ונפשם.

האם אנחנו צריכים להחיות את הרוצחים בכסף בנשק או באדמה?

האם צריך לתת סיכוי ללוחמים המהוללים שלו. "גיבורים אמיצים" שטבחו ילדים וילדות נערים ונערות שישבו מולם ללא כל הגנה וללא נשק?

האם אנחנו צריכים לתת להם עוד אפשרות לרצוח ולהרוג ולהפגיז את שדרות או אופקים או ירוחם?


{************}


זה מה שקורה כשיש ציונות בלי אמונה. הכל קורס מול חשבונות ושיקולים. עייפות וחולשה. הכל קורס כשיש איזה אשליה להאחז בה.

זה מה שקורה כאין אמונה באלוקים.
אין אמונה בדבריו.
אין אמונה בהבטחתו.
אין אמונה בכוחו של עם ישראל.
אין אמונה!

{************}

[מסקנה - צריך להוסיף אמונה.]

אם תרצה להתגייס להוסיף אמונה - או אם ירצו קוראים אחרים להתגיס לכך - כיתבו על כך בתגובות ונחפש ביחד דרך להוסיף ולתקן.


כתבות נוספות