מפגש בין בני נוער דתיים לחילונים

שלום

אני חושב שאין ממש מחלוקת עד כדי כך שאלו אומרים מותר ואלו אומרים אסור אלא רק ויכוח השקפתי האם זה מועיל או מזיק. כפי שהבנתי ממו"ר הרב אליעזר מלמד שליט"א המציאות בעם ישראל כיום היא שיש כ 20% דתיים 15% אנטי דתיים והשאר באמצע דהיינו מקיימים חלק מהמצוות אך פוחדים שהדת תגביל את חיי החול ולכן הם חיים בין לבין . אנשים אלו שמחים לשמוע מדי פעם דברי תורה ואיתם ראוי להפגש במטרת לימוד משותף אך כיום הרבה מפגשים נעשים שלא לצורך לימוד אלא כנסיון לגשר על הפערים שבין הדתיים לחילונים מתוך התרכזות בדברים המשותפים כי הם פונים לציבור החילוני שפחות מעוניין ללמוד כי הוא סבור שהדת מעכבת את התפתחות החיים ואז מה שקורה בפועל הוא שכדי לגשר על הפערים יש צורך לשים את הדת בצד ולדבר על הדברים היום יומיים השייכים יותר לחיי החול והמשתתפים הדתיים מתרגלים להבליט את הצד ה"חילוני" שבחייהם - וכך יוצא שמפגש כזה מחליש את הנוער הדתי ולא כל כך מחזק את הצד החילוני

לכן לענ"ד אם רוצים לעשות מפגשי קירוב ראוי שהם יהיו עם הציבור המסורתי כך שלימוד התורה יוכל להיות הנושא המרכזי ובאופן זה תהיה תועלת מהמפגש ובאשר לציבור הרחוק יותר נראה שכל זמן שפירוד הדעות הוא עמוק ביותר יש להשאיר את המפגשים לאנשים המבוגרים והנבונים יותר משני הצדדים ואין זה ענינו של הציבור הרחב שאינו מסוגל כיום להתמודד עם הפער הגדול אלא רק להניח את הדת בצד ולהתמקד בחיי החול המשותפים וכנ"ל

בברכה אייל משה