מעשר

שלום

להלן תשובה לשאלתך מספר פניני הלכה / ליקוטים - מאת הרב אליעזר מלמד שליט"א ולהרחבה עיין בספר באתר ישיבהhttp://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=7238
בברכה
אייל משה
- חיוב מעשר כספים
שאלה : האם חייב אדם להפריש מעשר מהכספים שהוא מרוויח?
תשובה : ההלכה היא שמצווה מן המובחר לתת חמישית מהרווחים לצדקה, ומידה בינונית לתת מעשר מן הרווחים, והנותן פחות, מקיים את מצוות הצדקה כמידת עין רעה (שו"ע יו"ד רמט, א).
ונחלקו הפוסקים בשאלה מהו מקור המצווה לתת מעשר כספים. לדעת מיעוט הפוסקים החיוב מן התורה (כן משמע מתוספות תענית ט, א). ויש סוברים שהחיוב מדברי חכמים (ט"ז יו"ד שלא, לב). ויש סוברים שהחיוב מחמת מנהג (ב"ח שם).
אלא שצריך להדגיש, שלמרות שיש אומרים כי המקור למעשר כספים הוא במנהג, אין זה אומר שהנותן מעשר מקיים מצווה קלה שיסודה במנהג. שהרי ברור כי עצם מצוות הצדקה היא מן התורה, שנאמר (דברים טו, ז-ח): "לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן. כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ... דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ". כלומר, כאשר אפשר יש לספק את צרכיו של כל עני ועני, "דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ". אלא שבדרך כלל צורכי העניים מרובים, ואין אפשרות לספק את צורכי כולם, ועל כן קבעה ההלכה, שמידה בינונית לתת מעשר. נמצא אם כן שהמצווה לתת מעשר כספים היא ההגדרה כיצד לקיים את מצוות התורה כפי המידה הבינונית.
כלומר אף שיש אומרים שהמקור לנתינת מעשר הוא ממנהג, המנהג בא לפרש את מצוות התורה, והנותן פחות ממעשר אינו מקיים את מצוות התורה אפילו כמידה בינונית אלא כמידת בעל עין רעה.
מכל מקום ישנה משמעות הלכתית לשאלת מקור החיוב לתת מעשר כספים, והיא לגבי אדם שמצבו הכלכלי דחוק, שאם נפסוק שנתינת מעשר כספים מהתורה - גם כשמצבו דחוק, כל זמן שהוא אינו אנוס, חובה עליו לתת מעשר למי שעני ממנו או להחזקת לימוד תורה. אך אם נפסוק כדעת רוב הפוסקים שנתינת מעשר כספים הוגדרה על ידי חכמים - הרי שמי שמצבו דחוק פטור מנתינת מעשר ויסתפק בנתינת מתנה קטנה למי שעני ממנו, אבל מי שמצבו דחוק במקצת יהיה חייב במעשר כספים. ואם נפסוק שנתינת מעשר כספים היא מנהג, גם מי שמצבו דחוק מעט יהיה פטור ממעשר כספים, והמנהג חל רק על אדם רגיל שמתפרנס כממוצע.


- דרכי חישוב מעשר כספים
שאלה : אדם שמקבל משכורת, האם עליו להפריש מעשר מהברוטו או מהנטו?
תשובה : [צריך להפריש מהנטו, כי זה הכסף שהוא מקבל.
שאלה : האם מפרישים מעשר מכל הנטו, או שאפשר להפחית את תשלום המשכנתא והארנונא מהמשכורת, ומהיתרה להפריש מעשר?
תשובה : [יש להפריש מעשר מכל הנטו, ומה שאדם משלם למשכנתא וארנונא נחשב כבר כחלק מההוצאות השוטפות שלו, שאין מפחיתים אותם מהמשכורת.
שאלה : אדם שמוציא כסף עבור הנסיעות לעבודה, ועבור האוכל שהוא קונה בעבודה, האם הוא יכול להפחית את ההוצאות מהנטו שקיבל?
תשובה : אפשר להוריד את עלות הנסיעות לעבודה מן המשכורת ומהשאר להפריש מעשר, משום שלולי הצורך להגיע לעבודה לא היה נוסע לשם.] אולם קניית האוכל בשעת העבודה אינה נחשבת הוצאות עבודה, הואיל ובכל מקרה היה צריך לאכול.

שאלה: האם ראוי לדקדק בחישוב מעשר כספים מכל הכנסה, או שאפשר לחשב אותו בערך?
תשובה :עדיף לחשב את מעשר הכספים באופן מדויק, וכדי לחשב במדויק יש להקדיש לכך מחברת או פנקס. ואמנם מי שבטוח שנותן לפחות מעשר, יכול לצאת ידי המצווה גם בלא חישוב מדויק. אלא שיש אומרים שהסגולה המביאה לידי עשירות היא דווקא כשמחשבים במדויק, ולכן עדיף לנהל רישום מדויק, ואם ירצה להוסיף אח"כ יוסיף, וכבר למדנו שמידת עין טובה להפריש חמישית.

- אילו כספים חייבים במעשר כספים
שאלה : האם רק מכסף שמרוויחים צריך להפריש מעשר או שצריך להפריש מעשר גם מכסף שמקבלים במתנה?
תשובה : המצווה לתת מעשר כספים חלה על כל כסף שהגיע לאדם - בין כסף שקיבל בירושה, או כסף שהרוויח במשכורת או מסחר, או כסף שקיבל במתנה מקרובים או חברים או מענקים שגופים שונים מעניקים, או פיצויים בעת סיום עבודתו, מכל הכספים הללו צריך להפריש מעשר כספים.
שאלה : האם צריך להפריש מעשר ממתנות שמקבלים לחתונה?
תשובה : יש סוברים שגם מי שקיבל מתנה שוות כסף, כמו למשל מקרר, צריך לתת מעשר משוויו לצדקה (הגרש"ז אוירבאך). אבל ההוראה המקובלת, שרק מכסף צריך להפריש מעשר. לפיכך, חתן וכלה שקיבלו מתנות שונות וכספים, עליהם להפריש מעשר מהכסף בלבד.
שאלה : הורים שנתנו לבתם הנשואה כסף כדי שתקנה לעצמה שמלה, האם היא צריכה להפריש מעשר מן הכסף?
תשובה : אין היא צריכה להפריש מהכסף מעשר, מפני שהמתנה אינה כסף אלא שמלה. ואם יישאר עודף וכוונת הוריה שתוכל להשתמש בעודף כטוב בעיניה, תפריש מהעודף מעשר. וכן הורים שעוזרים לילדיהם בקניית דירה, אין הילדים צריכים להפריש מהכסף שקיבלו מעשר, מפני שמתנתם היא חלק מדירה ולא כסף.
שאלה : ילדים שמקבלים מהוריהם דמי כיס, האם עליהם להפריש מהם מעשר?
תשובה : אם נותנים לילד דמי כיס, משמע שכבר יש לו אחריות להשתמש בכסף לפי רצונו והוא הגיע לגיל חינוך, ועל כן עליו להתחנך למצווה ולהפריש מעשר. ואף שההורים כבר הפרישו מעשר מן הכסף בעת שקיבלוהו, כיוון שעבר לידיו של הילד, עליו להפריש. אמנם כל זה בתנאי שהכסף ניתן לילד לשימוש חופשי, אבל אם ההורים נתנו לו כסף עבור נסיעות או קניית בגד או מכשיר מסוים, אין צריך להפריש ממנו מעשר. ורק אם נשאר עודף וההורים מסכימים שבנם ישתמש בו כרצונו, יפריש מהעודף מעשר.

שאלה : האם צריך להפריש מעשר ממענק לידה או קצבת ילדים, או שהם נועדו לילדים?
תשובה : כיוון שהם מיועדים לשימוש חופשי כרצון ההורים, צריך להפריש מהם מעשר.
שאלה : האם ההורים יכולים להחשיב את מה שהם מוציאים על ילדיהם הקטנים כמעשר כספים שלהם?
תשובה : עד גיל שש ההורים חייבים לפרנס את ילדיהם מהתורה, וחכמים הוסיפו וחייבו את ההורים לפרנס את הילדים עד שיגיעו בערך לגיל שלוש עשרה (כתובות מט, ב). וכיוון שזו חובה, אין להחשיב את מה שמוציאים עליהם כצדקה. ומי שמצבו דחוק מאוד, ואינו יכול לפרנסם בלא להיעזר בכספי המעשר, נחשב עני, ופטור מלהפריש מעשר כספים.
שאלה : האם הורים יכולים לשלם את הוצאות ילדיהם שעברו גיל מצוות מכספי מעשר?
תשובה : אמנם מצד מה שתקנו חכמים אין חובה לפרנס ילדים שעברו גיל שלוש עשרה, אולם מצד מגמת התקנה, שנועדה לדאוג לפרנסתם של הילדים עד שיגיעו לשלב שבו יוכלו בדוחק להסתדר בכוחות עצמם, יש מקום להוסיף לפרנסם גם אח"כ (עיין אג"מ יו"ד א, קמג; ב, קיג). וכך גם חוק המדינה, שההורים חייבים לפרנס את הילדים עד גיל שמונה עשרה. ולכן אין לממן את פרנסת הילדים אחר גיל שלוש עשרה מכספי המעשר. אמנם מי שהוא דחוק, יכול להחשיב את מה שהוא מוציא על ילדיו שעברו את גיל המצוות כמעשר כספים.
שאלה : האם אפשר לשלם לתלמוד תורה של הבנים מכספי המעשר?
תשובה : הואיל וזו מצווה מהתורה, שהאב חייב ללמד את בנו תורה או לשכור לו מלמד שילמדנו תורה, ולמנוע את ילדיו מלהתקלקל (ע' אג"מ יו"ד ב, קיג), אין לקיים את החובה הזו על ידי כספי מעשר כספים. אולם אם הבנים גדולים, וההורים משלמים עבור מוריהם וגם עבור מזונם ולבושם, ומצבם דחוק, ניתן להחשיב את מה שהם משלמים עבור מזונם ולבושם ממעשר כספים. וכן כאשר הם גרים בפנימייה, מותר לשלם את הפנימייה ממעשר כספים (שו"ע הרב הל' ת"ת א, ז).